وَإِنْ يَتَفَرَّقَا يُغْنِ اللَّهُ كُلًّا مِنْ سَعَتِهِ وَكَانَ اللَّهُ وَاسِعًا حَكِيمًا

ugraa vaH santu baahavo .anaadhRSyaa yathaasatha

acakrayaa yat svadhayaa suparNo havyam bharan manave devajuSTam

taved dhi sakhyam astRtam

וַיַּנַּ֤ח שְׁלֹמֹה֙ אֶת־ כָּל־ הַכֵּלִ֔ים מֵרֹ֖ב מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד לֹ֥א נֶחְקַ֖ר מִשְׁקַ֥ל הַנְּחֹֽשֶׁת׃

etaa tyaa te shrutyaani kevalaa yad eka ekam akRNor ayaj~nam

וְ֠עַתָּה הַחִטִּ֨ים וְהַשְּׂעֹרִ֜ים הַשֶּׁ֤מֶן וְהַיַּ֙יִן֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר אֲדֹנִ֔י יִשְׁלַ֖ח לַעֲבָדָֽיו׃

yad dha kraaNaa iradhyai dakSaM sacanta uutayaH

פְּקֻדֵיהֶם֙ בְּמִסְפַּ֣ר כָּל־ זָכָ֔ר מִבֶּן־ חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה פְּקֻ֣דֵיהֶ֔ם שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁלֹמֹה֙ עִם־ אֲבֹתָ֔יו וַיִּ֨קָּבֵ֔ר בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ רְחַבְעָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

ὅς οἱ ὑπʼ ἀνθερεῶνος ὀχεὺς τέτατο τρυφαλείης.

saMcakSyaa marutash candravarNaa achaanta me chadayaathaa ca nuunam

וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־ נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־ יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן־ הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַֽהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־ הָאָֽרֶץ׃

varSiSThaaya kSitiinaam uurjo naptre sahasvate

וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֹּ֤א וּרְאֵה֙ אֶת־ הַתּוֹעֵב֣וֹת הָרָע֔וֹת אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם עֹשִׂ֖ים פֹּֽה׃

antar hi khyo janaanaam aryo vedo adaashuSaaM teSaaM no veda aa bhara

And Moses took the rod from before the LORD, as he commanded him.

And the seven had her, and left no seed: last of all the woman died also.

yas te anu svadhaam asat sute ni yacha tanva\m

וַיֹּ֙אמֶר֙ לְכָ֣ה אִתִּ֔י וּרְאֵ֖ה בְּקִנְאָתִ֣י לַיהוָ֑ה וַיַּרְכִּ֥בוּ אֹת֖וֹ בְּרִכְבּֽוֹ׃

pra samraaje bRhate manma nu priyam arca devaaya varuNaaya saprathaH

sahasram me dadato aSTakarNya\H shravo deveSv akrata

Then said he unto him, A certain man made a great supper, and bade many:

And the gospel must first be published among all nations.