בֹּ֚שְׁנוּ כִּֽי־ שָׁמַ֣עְנוּ חֶרְפָּ֔ה כִּסְּתָ֥ה כְלִמָּ֖ה פָּנֵ֑ינוּ כִּ֚י בָּ֣אוּ זָרִ֔ים עַֽל־ מִקְדְּשֵׁ֖י בֵּ֥ית יְהוָֽה׃

yad dyaava indra te shataM shatam bhuumiir uta syuH

וְשִׁלַּחְתִּ֨י לְבָבֶ֤ל ׀ זָרִים֙ וְזֵר֔וּהָ וִיבֹקְק֖וּ אֶת־ אַרְצָ֑הּ כִּֽי־ הָי֥וּ עָלֶ֛יהָ מִסָּבִ֖יב בְּי֥וֹם רָעָֽה׃

μὴ τὼ μὲν δείσαντε ματήσετον, οὐδʼ ἐθέλητον

וַיִּ֤בֶן שְׁלֹמֹה֙ אֶת־ גָּ֔זֶר וְאֶת־ בֵּ֥ית חֹרֹ֖ן תַּחְתּֽוֹן׃

dakSam mahe paayayate hiraNyayaM ratham aavRtyaa hariyogam Rbhvasam

וְהָיָ֥ה כִֽי־ יֶאְשַׁ֖ם לְאַחַ֣ת מֵאֵ֑לֶּה וְהִ֨תְוַדָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עָלֶֽיהָ׃

svaranti tvaa sute naro vaso nireka ukthinaH

וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃

יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֑וֹת עַד־ מָתַ֥י עָ֝שַׁ֗נְתָּ בִּתְפִלַּ֥ת עַמֶּֽךָ׃

הָקִ֤יצוּ שִׁכּוֹרִים֙ וּבְכ֔וּ וְהֵילִ֖לוּ כָּל־ שֹׁ֣תֵי יָ֑יִן עַל־ עָסִ֕יס כִּ֥י נִכְרַ֖ת מִפִּיכֶֽם׃

ahann ahim anv apas tatarda pra vakSaNaa abhinat parvataanaam

וּמַעֲל֤וֹת שִׁבְעָה֙ עלותו עֹֽלוֹתָ֔יו ואלמו וְאֵֽלַמָּ֖יו לִפְנֵיהֶ֑ם וְתִמֹרִ֣ים ל֗וֹ אֶחָ֥ד מִפּ֛וֹ וְאֶחָ֥ד מִפּ֖וֹ אֶל־ אילו אֵילָֽיו׃

וַֽיִּשְׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ כָּל־ עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלֹ֔ה לַעֲל֥וֹת עֲלֵיהֶ֖ם לַצָּבָֽא׃

χρυσείῃς δʼ ἐνετῇσι κατὰ στῆθος περονᾶτο.

כַּאֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֨עְנוּ ׀ כֵּ֤ן רָאִ֗ינוּ בְּעִיר־ יְהוָ֣ה צְ֭בָאוֹת בְּעִ֣יר אֱלֹהֵ֑ינוּ אֱלֹ֘הִ֤ים יְכוֹנְנֶ֖הָ עַד־ עוֹלָ֣ם סֶֽלָה׃

Moab is destroyed; her little ones have caused a cry to be heard.

וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃