لَا يَمْلِكُونَ الشَّفَاعَةَ إِلَّا مَنِ اتَّخَذَ عِنْدَ الرَّحْمَنِ عَهْدًا

εἰ δέ τοι Ἀτρεΐδης μὲν ἀπήχθετο κηρόθι μᾶλλον

וַיָּ֙מָת֙ בְּשֵׂיבָ֣ה טוֹבָ֔ה שְׂבַ֥ע יָמִ֖ים עֹ֣שֶׁר וְכָב֑וֹד וַיִּמְלֹ֛ךְ שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

אַ֣ךְ בַּ֭חֲלָקוֹת תָּשִׁ֣ית לָ֑מוֹ הִ֝פַּלְתָּ֗ם לְמַשּׁוּאֽוֹת׃

yamo no gaatum prathamo viveda naiSaa gavyuutir apabhartavaa u

ὀτρύνοντο νέκυς τʼ ἀγέμεν, ἕτεροι δὲ μεθʼ ὕλην.

nuu rodasii ahinaa budhnye\na stuviita devii apyebhir iSTaiH

ἤ τευ σῆμα βροτοῖο πάλαι κατατεθνηῶτος,

mahi jyotir nihitaM vakSaNaasv aamaa pakvaM carati bibhratii gauH

yaa te manma gRtsamadaa Rtaavari priyaa deveSu juhvati

hariSThaa madhu tvaa madhulaa cakaara

hariSThaa madhu tvaa madhulaa cakaara

ud u tiSTha svadhvara stavaano devyaa kRpaa

hariSThaa madhu tvaa madhulaa cakaara

ἄνδρʼ ἀπαρέσσασθαι ὅτε τις πρότερος χαλεπήνῃ.

וַיָּקֻמוּ֩ כָל־ בָּנָ֨יו וְכָל־ בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמ֗וֹ וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי־ אֵרֵ֧ד אֶל־ בְּנִ֛י אָבֵ֖ל שְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹת֖וֹ אָבִֽיו׃

κτεῖνε δʼ ἐπιστροφάδην· τῶν δὲ στόνος ὄρνυτʼ ἀεικὴς

וְיוֹקִ֞ים וְאַנְשֵׁ֣י כֹזֵבָ֗א וְיוֹאָ֧שׁ וְשָׂרָ֛ף אֲשֶׁר־ בָּעֲל֥וּ לְמוֹאָ֖ב וְיָשֻׁ֣בִי לָ֑חֶם וְהַדְּבָרִ֖ים עַתִּיקִֽים׃

הַקְשִׁ֤יבָה ׀ אֶֽל־ רִנָּתִי֮ כִּֽי־ דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד הַצִּילֵ֥נִי מֵרֹדְפַ֑י כִּ֖י אָמְצ֣וּ מִמֶּֽנִּי׃

בְּנֵ֣י סְנָאָ֔ה שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃

te no adya te aparaM tuce tu no bhavantu varivovidaH

The spider taketh hold with her hands, and is in kings’ palaces.

τείρεθʼ ὁμοῦ καμάτῳ τε καὶ ἱδρῷ σπευδόντεσσιν·

hariSThaa madhu tvaa madhulaa cakaara