ἐὰν γὰρ προσεύχωμαι γλώσσῃ, τὸ πνεῦμά μου προσεύχεται, ὁ δὲ νοῦς μου ἄκαρπός ἐστιν.

וְעַבְדִּ֤י דָוִד֙ מֶ֣לֶךְ עֲלֵיהֶ֔ם וְרוֹעֶ֥ה אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לְכֻלָּ֑ם וּבְמִשְׁפָּטַ֣י יֵלֵ֔כוּ וְחֻקֹּתַ֥י יִשְׁמְר֖וּ וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם׃

yasyaajasraM shavasaa maanam uktham paribhujad rodasii vishvataH siim

אַֽל־ תִּשְׂמְחִ֤י אֹיַ֙בְתִּי֙ לִ֔י כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽי־ אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהוָ֖ה א֥וֹר לִֽי׃

ὁππότερος τάδε ἔργα μετʼ ἀμφοτέροισιν ἔθηκε,

כִּ֣י תָבֹ֔אוּ לֵרָא֖וֹת פָּנָ֑י מִי־ בִקֵּ֥שׁ זֹ֛את מִיֶּדְכֶ֖ם רְמֹ֥ס חֲצֵרָֽי׃

tato viSam pra vaavRte paraaciir anu saMvataH

ete puutaa vipashcitaH somaaso dadhyaashiraH

adhaa pitaram iSmiNaM rudraM vocanta shikvasaH

te hinvire aruNaM jenyaM vasv ekam putraM tisRRNaam

But now he hath made me weary: thou hast made desolate all my company.

חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה וְאֶת־ צַ֝דִּיקִ֗ים יְשַׁלֶּם־ טֽוֹב׃

אֲשֶׁר־ נִלְחַ֥ם אָבִ֖י עֲלֵיכֶ֑ם וַיַּשְׁלֵ֤ךְ אֶת־ נַפְשׁוֹ֙ מִנֶּ֔גֶד וַיַּצֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם מִיַּ֥ד מִדְיָֽן׃

στήθεός ἐστι κανών, ὅν τʼ εὖ μάλα χερσὶ τανύσσῃ

ete puutaa vipashcitaH somaaso dadhyaashiraH

anuunena bRhataa vakSathenopa stabhaayad upamin na rodhaH

וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־ אָדָ֕ם הֲתִחְיֶ֖ינָה הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה וָאֹמַ֕ר אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ׃

yad vash citraM yuge -yuge navyaM ghoSaad amartyam

kaa raadhad dhotraashvinaa vaaM ko vaaM joSa ubhayoH

ni tad dadhiSe .avaram paraM ca yasminn aavithaavasaa duroNe