فَنَادَاهَا مِنْ تَحْتِهَا أَلَّا تَحْزَنِي قَدْ جَعَلَ رَبُّكِ تَحْتَكِ سَرِيًّا

amartyaM cid daasam manyamaanam avaabhinad ukthair vaavRdhaanaH

יֽ֭וֹצִיאֵם מֵחֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָ֑וֶת וּמוֹסְר֖וֹתֵיהֶ֣ם יְנַתֵּֽק׃

naasatyaa tiroahnyaM juSaaNaa somam pibatam asridhaa sudaanuu

te\ .avadan prathamaa brahmakilbiSe .akuupaaraH salilo maatarishvaa

ἀπελθόντες δὲ οἱ ἀπεσταλμένοι εὗρον καθὼς εἶπεν αὐτοῖς.

The words of the Preacher, the son of David, king in Jerusalem.

imaM sv a\smai hRda aa sutaSTam mantraM vocema kuvid asya vedat

pari soma pra dhanvaa svastaye nRbhiH punaano abhi vaasayaashiram

וּלְשֵׁ֤ת גַּם־ הוּא֙ יֻלַּד־ בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃

וְעַ֨בְדְּךָ֔ בְּת֥וֹךְ עַמְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בָּחָ֑רְתָּ עַם־ רָ֕ב אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־ יִמָּנֶ֛ה וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃

θάμβησέν τʼ ἄρʼ ἔπειτα ἔπος τʼ ἔφατʼ ἔκ τʼ ὀνόμαζε·

brahmaNyanta indra te naviiya iSam uurjaM sukSitiM sumnam ashyuH

יְהִ֤י שְׁמ֨וֹ ׀ לְֽעוֹלָ֗ם לִפְנֵי־ שֶׁמֶשׁ֮ ינין יִנּ֢וֹן שְׁ֫מ֥וֹ וְיִתְבָּ֥רְכוּ ב֑וֹ כָּל־ גּוֹיִ֥ם יְאַשְּׁרֽוּהוּ׃

Hear this, all ye people; give ear, all ye inhabitants of the world:

ἢ τίς προέδωκεν αὐτῷ, καὶ ἀνταποδοθήσεται αὐτῷ;

dyaavaa yam agnim pRthivii janiSTaam aapas tvaSTaa bhRgavo yaM sahobhiH

ahar-ahar yaaty aktur apaaM kiyaaty aa prathamaH sarga aasaam

νεκρὸν ὑπʼ ἐκ Τρώων ἔρυσεν μετὰ ἔθνος ἑταίρων.

And thou, profane wicked prince of Israel, whose day is come, when iniquity shall have an end,

apa tye taayavo yathaa nakSatraa yanty aktubhiH

yasya brahma vardhanaM yasya somo yasyedaM raadhaH sa janaasa indraH

aamaasu puurSu paro apramRSyaM naaraatayo vi nashan naanRtaani

אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֔י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֤ד מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן עַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃