מָ֤ה רַֽב־ טוּבְךָ֮ אֲשֶׁר־ צָפַ֢נְתָּ לִּֽירֵ֫אֶ֥יךָ פָּ֭עַלְתָּ לַחֹסִ֣ים בָּ֑ךְ נֶ֝֗גֶד בְּנֵ֣י אָדָם׃

He runneth upon him, even on his neck, upon the thick bosses of his bucklers:

אָ֣ז יַעֲלֶ֗ה חֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם וַיִּלָּ֥חֶם עַל־ גַּ֖ת וַֽיִּלְכְּדָ֑הּ וַיָּ֤שֶׂם חֲזָאֵל֙ פָּנָ֔יו לַעֲל֖וֹת עַל־ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

naaha daamaanam maghavaa ni yaMsan ni sunvate vahati bhuuri vaamam

הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא עָלַ֜יִךְ פַּ֗חַד נְאֻם־ אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת מִכָּל־ סְבִיבָ֑יִךְ וְנִדַּחְתֶּם֙ אִ֣ישׁ לְפָנָ֔יו וְאֵ֥ין מְקַבֵּ֖ץ לַנֹּדֵֽד׃

Blessed be the Lord God of Israel; for he hath visited and redeemed his people,

Then said the LORD, Doest thou well to be angry?

gomad ashvaavad rathavad vyanto yuuyam paata svastibhiH sadaa naH

וְנָתְנ֣וּ עָלָ֗יו כְּסוּי֙ ע֣וֹר תַּ֔חַשׁ וּפָרְשׂ֧וּ בֶֽגֶד־ כְּלִ֛יל תְּכֵ֖לֶת מִלְמָ֑עְלָה וְשָׂמ֖וּ בַּדָּֽיו׃

וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־ רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃

indravaayuu viiravaahaM rathaM vaam iishaanayor abhi pRkSaH sacante

divi muurdhaanaM dadhiSe svarSaaM jihvaam agne cakRSe havyavaaham

kSapaaM vastaa janitaa suuryasya vibhaktaa bhaagaM dhiSaNeva vaajam

וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא־ אֵלַ֞י הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר־ הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי׃

avaitv abhvaM kRNutaa variiyo divaspRthivyor avasaa madema

The children of Jaala, the children of Darkon, the children of Giddel,

indro haryantam arjunaM vajraM shukrair abhiivRtam

The children of Hanan, the children of Giddel, the children of Gahar,

vishvaasaahaM shatakratum maMhiSThaM carSaNiinaam

ye te pavitram uurmayo .abhikSaranti dhaarayaa

dhaasiM kRNvaana oSadhiir bapsad agnir na vaayati

וְלֹא־ יֽ͏ָכְל֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים לַעֲמ֥וֹד לְשָׁרֵ֖ת מִפְּנֵ֣י הֶעָנָ֑ן כִּֽי־ מָלֵ֥א כְבוֹד־ יְהוָ֖ה אֶת־ בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃