ut tvaa sutaaso rabhasaa amandiSuH puuSaNvaan vajrin sam u patnyaamadaH

evaa ca tvaM sarama aajagantha prabaadhitaa sahasaa daivyena

tvam asya paare rajaso vyo\manaH svabhuutyojaa avase dhRSanmanaH

na devaanaam ati vrataM shataatmaa cana jiivati

θρέψε Διὸς θυγάτηρ, τέκε δὲ ζείδωρος ἄρουρα,

vighnanto duritaa puru sugaa tokaaya vaajinaH

ayaM dyaavaapRthivii vi Skabhaayad ayaM ratham ayunak saptarashmim

And Abram said, Behold, to me thou hast given no seed: and, lo, one born in my house is mine heir.

וַתִּזְנִי֙ אֶל־ בְּנֵ֣י אַשּׁ֔וּר מִבִּלְתִּ֖י שָׂבְעָתֵ֑ךְ וַתִּזְנִ֕ים וְגַ֖ם לֹ֥א שָׂבָֽעַתְּ׃

וְהִנֵּ֣ה ׀ אִ֣ישׁ אֱלֹהִ֗ים בָּ֧א מִיהוּדָ֛ה בִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ בֵּֽית־ אֵ֑ל וְיָרָבְעָ֛ם עֹמֵ֥ד עַל־ הַמִּזְבֵּ֖חַ לְהַקְטִֽיר׃

ὁ οὖν διδάσκων ἕτερον σεαυτὸν οὐ διδάσκεις; ὁ κηρύσσων μὴ κλέπτειν κλέπτεις;

וְאַרְבָּעָ֥ה פָנִ֖ים לְאֶחָ֑ד פְּנֵ֨י הָאֶחָ֜ד פְּנֵ֣י הַכְּר֗וּב וּפְנֵ֤י הַשֵּׁנִי֙ פְּנֵ֣י אָדָ֔ם וְהַשְּׁלִישִׁי֙ פְּנֵ֣י אַרְיֵ֔ה וְהָרְבִיעִ֖י פְּנֵי־ נָֽשֶׁר׃

ayaM vaam bhaago nihita iyaM giir dasraav ime vaaM nidhayo madhuunaam

φύσας μέν ῥʼ ἀπάνευθε τίθει πυρός, ὅπλά τε πάντα

And Chepharhaammonai, and Ophni, and Gaba; twelve cities with their villages:

דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרוּג֖וֹת הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שֽׁוֹשַׁנִּֽים׃

santi kaamaaso harivo dadiS TvaM smo vayaM santi no dhiyaH

We looked for peace, but no good came; and for a time of health, and behold trouble!

καὶ λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς· Πόσους ἄρτους ἔχετε; οἱ δὲ εἶπαν· Ἑπτά, καὶ ὀλίγα ἰχθύδια.

προδόται, προπετεῖς, τετυφωμένοι, φιλήδονοι μᾶλλον ἢ φιλόθεοι,

στρεπτὴ δὲ γλῶσσʼ ἐστὶ βροτῶν, πολέες δʼ ἔνι μῦθοι

וּמִשָּׁ֖ם בְּאֵ֑רָה הִ֣וא הַבְּאֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהוָה֙ לְמֹשֶׁ֔ה אֱסֹף֙ אֶת־ הָעָ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָהֶ֖ם מָֽיִם׃

What think ye? They answered and said, He is guilty of death.