indraavaruNaa made asya maayino .apinvatam apitaH pinvataM dhiyaH

Ἐν ἐκείνῳ τῷ καιρῷ ἤκουσεν Ἡρῴδης ὁ τετραάρχης τὴν ἀκοὴν Ἰησοῦ,

saa vy u\cha sahiiyasi satyashravasi vaayye sujaate ashvasuunRte

לֶ֚חֶם לֹ֣א אֲכַלְתֶּ֔ם וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שְׁתִיתֶ֑ם לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

trivaruutham maruto yanta nash chardiH

ubhaa naasatyaa rudro adha gnaaH puuSaa bhagaH sarasvatii juSanta

כִּ֤י מִ֪יץ חָלָ֡ב י֘וֹצִ֤יא חֶמְאָ֗ה וּֽמִיץ־ אַ֭ף י֣וֹצִיא דָ֑ם וּמִ֥יץ אַ֝פַּ֗יִם י֣וֹצִיא רִֽיב׃

Ἐν σοφίᾳ περιπατεῖτε πρὸς τοὺς ἔξω, τὸν καιρὸν ἐξαγοραζόμενοι.

And when he was departed thence, he went into their synagogue:

And on the morrow, when they were come from Bethany, he was hungry:

אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֜ר יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ עַל־ כָּל־ עַ֣ם יְהוּדָ֔ה וְאֶ֛ל כָּל־ יֹשְׁבֵ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם לֵאמֹֽר׃

And the fame hereof went abroad into all that land.

וְלַאֲחֹת֤וֹ הַבְּתוּלָה֙ הַקְּרוֹבָ֣ה אֵלָ֔יו אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־ הָיְתָ֖ה לְאִ֑ישׁ לָ֖הּ יִטַּמָּֽא׃

dadaano asmaa amRtaM vipRkvat kim maam anindraaH kRNavann anukthaaH