وَلَقَدْ أَضَلَّ مِنْكُمْ جِبِلًّا كَثِيرًا أَفَلَمْ تَكُونُوا تَعْقِلُونَ

وَكَمْ أَهْلَكْنَا مِنَ الْقُرُونِ مِنْ بَعْدِ نُوحٍ وَكَفَى بِرَبِّكَ بِذُنُوبِ عِبَادِهِ خَبِيرًا بَصِيرًا

וְסָר֣וּ הַֽצְפַרְדְּעִ֗ים מִמְּךָ֙ וּמִבָּ֣תֶּ֔יךָ וּמֵעֲבָדֶ֖יךָ וּמֵעַמֶּ֑ךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃

וַיֹּ֤אמֶר אֵלִיָּ֙הוּ֙ אֶל־ הָעָ֔ם אֲנִ֞י נוֹתַ֧רְתִּי נָבִ֛יא לַיהוָ֖ה לְבַדִּ֑י וּנְבִיאֵ֣י הַבַּ֔עַל אַרְבַּע־ מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים אִֽישׁ׃

trir asya taa paramaa santi satyaa spaarhaa devasya janimaany agneH

שְׁנֵ֥י שָׁדַ֛יִךְ כִּשְׁנֵ֥י עֳפָרִ֖ים תְּאוֹמֵ֣י צְבִיָּ֑ה הָרוֹעִ֖ים בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃

pravraaje cin nadyo\ gaadham asti paaraM no asya viSpitasya parSan

And I said, My strength and my hope is perished from the LORD:

יֶאֱתָ֣יוּ חַ֭שְׁמַנִּים מִנִּ֣י מִצְרָ֑יִם כּ֥וּשׁ תָּרִ֥יץ יָ֝דָ֗יו לֵאלֹהִֽים׃

כִּֽי־ תֵ֭שֵׁב לִלְח֣וֹם אֶת־ מוֹשֵׁ֑ל בִּ֥ין תָּ֝בִ֗ין אֶת־ אֲשֶׁ֥ר לְפָנֶֽיךָ׃

ὣς φάτο, τῇ δʼ ἄρα θυμὸν ἐνὶ στήθεσσιν ὄρινε·

וְאֶ֨ת־ הָעָ֔ם הֶעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־ מִצְרַ֖יִם וְעַד־ קָצֵֽהוּ׃

niS Tam uuhathuH suyujaa rathena manojavasaa vRSaNaa svasti

aa yad iSe nRpatiM teja aanaT chuci reto niSiktaM dyaur abhiike

viiaa\ndra yaasi divyaani rocanaa vi paarthivaani rajasaa puruSTuta

pra devatraa brahmaNe gaatur etv apo achaa manaso na prayukti