וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔ה עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־ יֵיטִ֥יב יְהוָ֖ה לִ֑י כִּ֧י הָיָה־ לִ֛י הַלֵּוִ֖י לְכֹהֵֽן׃

And he asked his father, How long is it ago since this came unto him? And he said, Of a child.

pra parvataa anavanta pra gaavaH pra brahmaaNo abhinakSanta indram

כִּ֗י בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן ה֣וּא יְסֻ֔ד הַֽמַּעֲלָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וּבְאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֗י בָּ֚א אֶל־ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כְּיַד־ אֱלֹהָ֖יו הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽיו׃

And the evening and the morning were the fourth day.

הַשְּׁבִיעִי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י חֶ֥לֶץ הַפְּלוֹנִ֖י מִן־ בְּנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃

aa vo yantuudavaahaaso adya vRSTiM ye vishve maruto junanti

וַיֹּ֥אמֶר דָּנִיֵּ֖אל אֶל־ הַמֶּלְצַ֑ר אֲשֶׁ֤ר מִנָּה֙ שַׂ֣ר הַסָּֽרִיסִ֔ים עַל־ דָּנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָֽה׃

I am small and despised: yet do not I forget thy precepts.

yadaa cariSNuu mithunaav abhuutaam aad it praapashyan bhuvanaani vishvaa

ashmaanaM cit svarya\M vartamaanam pra cakriyeva rodasii marudbhyaH

yuuyaM ha bhuumiM kiraNaM na rejatha pra yad bharadhve suvitaaya daavane

טֶ֣רֶם אֶ֭עֱנֶה אֲנִ֣י שֹׁגֵ֑ג וְ֝עַתָּ֗ה אִמְרָתְךָ֥ שָׁמָֽרְתִּי׃

וְיַד־ יְהוָ֗ה הָֽיְתָה֙ אֶל־ אֵ֣לִיָּ֔הוּ וַיְשַׁנֵּ֖ס מָתְנָ֑יו וַיָּ֙רָץ֙ לִפְנֵ֣י אַחְאָ֔ב עַד־ בֹּאֲכָ֖ה יִזְרְעֶֽאלָה׃

Then the Jews took up stones again to stone him.