כִּ֧י אֶת־ כָּל־ הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־ אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־ עוֹלָֽם׃

לֹֽא־ יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כּֽ͏ַאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִם־ מֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶעֶזְבֶֽךָּ׃

וַיִּשְׁלַח֙ אִ֣ישׁ בֹּ֔שֶׁת וַיִּקָּחֶ֖הָ מֵ֣עִֽם אִ֑ישׁ מֵעִ֖ם פַּלְטִיאֵ֥ל בֶּן־ לוש לָֽיִשׁ׃

אֲחִימַ֖עַץ בְּנַפְתָּלִ֑י גַּם־ ה֗וּא לָקַ֛ח אֶת־ בָּשְׂמַ֥ת בַּת־ שְׁלֹמֹ֖ה לְאִשָּֽׁה׃

לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֥י עָלַ֖יִךְ גַּם־ אָ֑נִי וְעָשִׂ֧יתִי בְתוֹכֵ֛ךְ מִשְׁפָּטִ֖ים לְעֵינֵ֥י הַגּוֹיִֽם׃

eSa sya kaarur jarate suuktair agre budhaana uSasaaM sumanmaa

And the king of Israel went to his house heavy and displeased, and came to Samaria.

καὶ πάλιν λέγει· Εὐφράνθητε, ἔθνη, μετὰ τοῦ λαοῦ αὐτοῦ.

ὥς μʼ ὄφελʼ ἤματι τῷ ὅτε με πρῶτον τέκε μήτηρ

וַיָּבֹ֥א גִדְע֖וֹן הַיַּרְדֵּ֑נָה עֹבֵ֣ר ה֗וּא וּשְׁלֹשׁ־ מֵא֤וֹת הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ עֲיֵפִ֖ים וְרֹדְפִֽים׃

If I have made gold my hope, or have said to the fine gold, Thou art my confidence;

הִ֣יא הַחַיָּ֗ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֛יתִי תַּ֥חַת אֱלֹהֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל בִּֽנְהַר־ כְּבָ֑ר וָאֵדַ֕ע כִּ֥י כְרוּבִ֖ים הֵֽמָּה׃

And they took him, and killed him, and cast him out of the vineyard.