مَا يَأْتِيهِمْ مِنْ ذِكْرٍ مِنْ رَبِّهِمْ مُحْدَثٍ إِلَّا اسْتَمَعُوهُ وَهُمْ يَلْعَبُونَ

כִּ֣י חֲמַ֤ס לְבָנוֹן֙ יְכַסֶּ֔ךָּ וְשֹׁ֥ד בְּהֵמ֖וֹת יְחִיתַ֑ן מִדְּמֵ֤י אָדָם֙ וַחֲמַס־ אֶ֔רֶץ קִרְיָ֖ה וְכָל־ יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃

וְאֹתְךָ֣ אֶקַּ֔ח וּמָ֣לַכְתָּ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וְהָיִ֥יתָ מֶּ֖לֶךְ עַל־ יִשְׂרָאֵֽל׃

dyaavaa cid asmai pRthivii namete shuSmaac cid asya parvataa bhayante

כִּ֤י נֹ֣פֶת תִּ֭טֹּפְנָה שִׂפְתֵ֣י זָרָ֑ה וְחָלָ֖ק מִשֶּׁ֣מֶן חִכָּֽהּ׃

ἔκτοσθεν δὲ βαθεῖαν ὀρύξομεν ἐγγύθι τάφρον,

ajanayan manave kSaam apash ca satraa shaMsaM yajamaanasya tuutot

svaayudhaH pavate deva indur ashastihaa vRjanaM rakSamaaNaH

κλῦθι θεά, ἀγαθή μοι ἐπίρροθος ἐλθὲ ποδοῖιν.

yaa te dhaamaani vRSabha tebhir aa gahi vishvebhiH somapiitaye

וַיְצַ֣ו הַמֶּ֗לֶךְ אֶת־ בְּנָיָ֙הוּ֙ בֶּן־ יְה֣וֹיָדָ֔ע וַיֵּצֵ֕א וַיִּפְגַּע־ בּ֖וֹ וַיָּמֹ֑ת וְהַמַּמְלָכָ֥ה נָכ֖וֹנָה בְּיַד־ שְׁלֹמֹֽה׃

μέσσῳ δʼ ἀμφοτέρων σκῆπτρα σχέθον, εἶπέ τε μῦθον