upa shikSaapatasthuSo bhiyasam aa dhehi shatruSu

Ἦν δὲ ἄνθρωπος ἐκ τῶν Φαρισαίων, Νικόδημος ὄνομα αὐτῷ, ἄρχων τῶν Ἰουδαίων·

י֥וֹם הוּא֙ וְעָדֶ֣יךָ יָב֔וֹא לְמִנִּ֥י אַשּׁ֖וּר וְעָרֵ֣י מָצ֑וֹר וּלְמִנִּ֤י מָצוֹר֙ וְעַד־ נָהָ֔ר וְיָ֥ם מִיָּ֖ם וְהַ֥ר הָהָֽר׃

apa oSadhiir aviSaa vanaani gaa arvato nRRn Rcase ririihi

וְעַתָּ֛ה חַלּוּ־ נָ֥א פְנֵי־ אֵ֖ל וִֽיחָנֵ֑נוּ מִיֶּדְכֶם֙ הָ֣יְתָה זֹּ֔את הֲיִשָּׂ֤א מִכֶּם֙ פָּנִ֔ים אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

For, lo, the winter is past, the rain is over and gone;

וַיִּקְח֗וּ אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֔ה אֶל־ פְּנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיִּקְרְבוּ֙ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

וַתָּ֖מָת רָחֵ֑ל וַתִּקָּבֵר֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔תָה הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃

פִּתִּיתַ֤נִי יְהוָה֙ וֽ͏ָאֶפָּ֔ת חֲזַקְתַּ֖נִי וַתּוּכָ֑ל הָיִ֤יתִי לִשְׂחוֹק֙ כָּל־ הַיּ֔וֹם כֻּלֹּ֖ה לֹעֵ֥ג לִֽי׃

αὐτὰρ ὑπὸ κράτεσφι τάπης τετάνυστο φαεινός.

χλαίνας τʼ ἐνθέμεναι οὔλας καθύπερθεν ἕσασθαι.

atho ta indraH kevaliir visho balihRtas karat

וְשָׁא֤וּל וְאִֽישׁ־ יִשְׂרָאֵל֙ נֶאֶסְפ֔וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֑ה וַיַּעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה לִקְרַ֥את פְּלִשְׁתִּֽים׃

yan marutaH sabharasaH svarNaraH suurya udite madathaa divo naraH

yas tvaa svashvaH suhiraNyo agna upayaati vasumataa rathena

vishvebhyo hi tvaa bhuvanebhyas pari tvaSTaajanat saamnaH-saamnaH kaviH

כָּל־ עָרִ֥ים עֶ֖שֶׂר וּמִגְרְשֵׁיהֶ֑ן לְמִשְׁפְּח֥וֹת בְּנֵֽי־ קְהָ֖ת הַנּוֹתָרִֽים׃