prehi prehi pathibhiH puurvyebhir yatraa naH puurve pitaraH pareyuH

ὃς δὴ ἀφνειότατος γένετο θνητῶν ἀνθρώπων·

וַתְּהִ֥י שִׂמְחָֽה־ גְדוֹלָ֖ה בִּֽירוּשָׁלָ֑͏ִם כִּ֠י מִימֵ֞י שְׁלֹמֹ֤ה בֶן־ דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א כָזֹ֖את בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

ואלמו וְאֵלַמָּ֗יו לֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֥ים אֶל־ אלו אֵלָ֖יו מִפּ֣וֹ וּמִפּ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֥ה מַעֲל֖וֹת מעלו מַעֲלָֽיו׃

ט֖וֹב אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־ תִדֹּ֑ר מִשֶׁתִּדּ֖וֹר וְלֹ֥א תְשַׁלֵּֽם׃

And they departed from Hashmonah, and encamped at Moseroth.

sa rudrebhir ashastavaara Rbhvaa hitvii gayam aareavadya aagaat

citraa vaa yeSu diidhitir aasann ukthaa paanti ye

saasmaakam anavadya tuutujaana vedhasaam imaaM vaacaM na vedhasaam

And Moses made haste, and bowed his head toward the earth, and worshipped.

אִסְפִּ֥י מֵאֶ֖רֶץ כִּנְעָתֵ֑ךְ ישבתי יֹשֶׁ֖בֶת בַּמָּצֽוֹר׃

וַיְמַלֵּ֤א מִיכָה֙ אֶת־ יַ֣ד הַלֵּוִ֔י וַיְהִי־ ל֥וֹ הַנַּ֖עַר לְכֹהֵ֑ן וַיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽה׃

kas te devo adhi maarDiika aasiid yat praakSiNaaH pitaram paadagRhya

הַֽ֭תְקַשֵּׁר מַעֲדַנּ֣וֹת כִּימָ֑ה אֽוֹ־ מֹשְׁכ֖וֹת כְּסִ֣יל תְּפַתֵּֽחַ׃

And he wrote a letter after this manner: