חַסְדִּ֥י וּמְצוּדָתִי֮ מִשְׂגַּבִּ֢י וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י מָ֭גִנִּי וּב֣וֹ חָסִ֑יתִי הָרוֹדֵ֖ד עַמִּ֣י תַחְתָּֽי׃

כִּי־ מִי֙ אֲשֶׁ֣ר יבחר יְחֻבַּ֔ר אֶ֥ל כָּל־ הַחַיִּ֖ים יֵ֣שׁ בִּטָּח֑וֹן כִּֽי־ לְכֶ֤לֶב חַי֙ ה֣וּא ט֔וֹב מִן־ הָאַרְיֵ֖ה הַמֵּֽת׃

Ἐγόγγυζον οὖν οἱ Ἰουδαῖοι περὶ αὐτοῦ ὅτι εἶπεν· Ἐγώ εἰμι ὁ ἄρτος ὁ καταβὰς ἐκ τοῦ οὐρανοῦ,

tubhyaM vaataa abhipriyas tubhyam arSanti sindhavaH

כִּ֣י צַ֤ו לָצָו֙ צַ֣ו לָצָ֔ו קַ֥ו לָקָ֖ו קַ֣ו לָקָ֑ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֥יר שָֽׁם׃

devaanaam uta yo martyaanaaM yajiSThaH sa pra yajataam Rtaavaa

And Ahab called Obadiah, which was the governor of his house. (Now Obadiah feared the LORD greatly:

ati shritii tirashcataa gavyaa jigaaty aNvyaa

vRkSasya nu te puruhuuta vayaa vy uuaa\tayo ruruhur indra puurviiH

ὡς ἐν ἡμέρᾳ εὐσχημόνως περιπατήσωμεν, μὴ κώμοις καὶ μέθαις, μὴ κοίταις καὶ ἀσελγείαις, μὴ ἔριδι καὶ ζήλῳ,

aad invasi vanino dhuumaketunaagne sakhye maa riSaamaa vayaM tava

itthaa gRNanto mahinasya sharman divi Syaama paarye goSatamaaH

vishve devaaH samanasaH saketaa ekaM kratum abhi vi yanti saadhu

yaa te bhiimaany aayudhaa tigmaani santi dhuurvaNe