فَإِنْ تَابُوا وَأَقَامُوا الصَّلَاةَ وَآتَوُا الزَّكَاةَ فَإِخْوَانُكُمْ فِي الدِّينِ وَنُفَصِّلُ الْآيَاتِ لِقَوْمٍ يَعْلَمُونَ

kRNoti vishvaa supathaa sugaany abhuud u vasvii dakSiNaa maghonii

וּלְר֖וּחַ מִשְׁפָּ֑ט לַיּוֹשֵׁב֙ עַל־ הַמִּשְׁפָּ֔ט וְלִ֨גְבוּרָ֔ה מְשִׁיבֵ֥י מִלְחָמָ֖ה שָֽׁעְרָה׃

adevena manasaa yo riSaNyati shaasaam ugro manyamaano jighaaMsati

nakir asya pra minanti vrataani veda naav asya pRthivii uta dyauH

וְעַתָּ֨ה יָר֪וּם רֹאשִׁ֡י עַ֤ל אֹֽיְבַ֬י סְֽבִיבוֹתַ֗י וְאֶזְבְּחָ֣ה בְ֭אָהֳלוֹ זִבְחֵ֣י תְרוּעָ֑ה אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה לַיהוָֽה׃

וַיֹּאמְר֨וּ הָעָ֜ם שָׂרֵ֤י גִלְעָד֙ אִ֣ישׁ אֶל־ רֵעֵ֔הוּ מִ֣י הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֣ר יָחֵ֔ל לְהִלָּחֵ֖ם בִּבְנֵ֣י עַמּ֑וֹן יִֽהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד׃

Comfort your hearts, and stablish you in every good word and work.

כִּֽי־ תוֹעֲבַ֥ת יְהוָ֖ה כָּל־ עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מוֹרִ֥ישׁ אוֹתָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ׃

yad indraagnii uditaa suuryasya madhye divaH svadhayaa maadayethe

aa putraaso na maataraM vibhRtraaH saanau devaaso barhiSaH sadantu

וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־ יְהוֹשָׁפָ֑ט הֲלֹא֙ אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ לֹא־ יִתְנַבֵּ֥א עָלַ֛י ט֖וֹב כִּ֥י אִם־ לְרָֽע׃

Ἶρίν θʼ, ἥ τε θεοῖσι μετάγγελος ἀθανάτοισι,

וְעַתָּ֣ה שְׁמָע֔וּנִי וְהָשִׁ֙יבוּ֙ הַשִּׁבְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שְׁבִיתֶ֖ם מֵאֲחֵיכֶ֑ם כִּ֛י חֲר֥וֹן אַף־ יְהוָ֖ה עֲלֵיכֶֽם׃

ud u Sya vaH savitaa supraNiitayo .asthaad uurdhvo vareNyaH

וְנִסְלַ֗ח לְכָל־ עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם כִּ֥י לְכָל־ הָעָ֖ם בִּשְׁגָגָֽה׃

So Michal let David down through a window: and he went, and fled, and escaped.

אֶל־ בְּנֵי֩ אַשּׁ֨וּר עָגָ֜בָה פַּח֨וֹת וּסְגָנִ֤ים קְרֹבִים֙ לְבֻשֵׁ֣י מִכְל֔וֹל פָּרָשִׁ֖ים רֹכְבֵ֣י סוּסִ֑ים בַּח֥וּרֵי חֶ֖מֶד כֻּלָּֽם׃