taa karmaaSataraasmai pra cyautnaani devayanto bharante

teSaam iSTaani sam iSaa madanti yatraa saptaRSiin para ekam aahuH

gavyaM yavyaM yanto diirghaaheSaM varam aruNyo\ varanta

וַיָּבֹא֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־ הַמֶּ֖לֶךְ חִזְקִיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מָ֥ה אָמְר֣וּ ׀ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֗לֶּה וּמֵאַ֙יִן֙ יָבֹ֣אוּ אֵלֶ֔יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔ה...

But the tongue can no man tame; it is an unruly evil, full of deadly poison.

dveSoyutam aa vivaasanti dhiibhir damuunasaM gRhapatim amuuram

To call passengers who go right on their ways:

He that toucheth the dead body of any man shall be unclean seven days.

yaa vaaM shataM niyuto yaaH sahasram indravaayuu vishvavaaraaH sacante

וְהַבָּנִ֗ים קְשֵׁ֤י פָנִים֙ וְחִזְקֵי־ לֵ֔ב אֲנִ֛י שׁוֹלֵ֥חַ אוֹתְךָ֖ אֲלֵיהֶ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה׃

Draw nigh unto my soul, and redeem it: deliver me because of mine enemies.

וֽ͏ַיְחִי־ שֵׁ֗ם אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ אַרְפַּכְשָׁ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃

כִּ֣י עִבְר֞וּ אִיֵּ֤י כִתִּיִּים֙ וּרְא֔וּ וְקֵדָ֛ר שִׁלְח֥וּ וְהִֽתְבּוֹנְנ֖וּ מְאֹ֑ד וּרְא֕וּ הֵ֥ן הָיְתָ֖ה כָּזֹֽאת׃

aa no jane shravayataM yuvaanaa shrutam me mitraavaruNaa havemaa