يُخَادِعُونَ اللَّهَ وَالَّذِينَ آمَنُوا وَمَا يَخْدَعُونَ إِلَّا أَنْفُسَهُمْ وَمَا يَشْعُرُونَ

triiNy aayuuMSi tava jaatavedas tisra aajaaniir uSasas te agne

tvaM hi vishvatomukha vishvataH paribhuur asi

Γινώσκειν δὲ ὑμᾶς βούλομαι, ἀδελφοί, ὅτι τὰ κατʼ ἐμὲ μᾶλλον εἰς προκοπὴν τοῦ εὐαγγελίου ἐλήλυθεν,

dyaavaa no adya pRthivii anaagaso mahii traayetaaM suvitaaya maataraa

וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם בְּכָל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְקֹשֵׁ֥שׁ קַ֖שׁ לַתֶּֽבֶן׃

לְיָשׁ֕וּב מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּשׁוּבִ֑י לְשִׁמְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁמְרֹנִֽי׃

yaa aapo divyaa uta vaa sravanti khanitrimaa uta vaa yaaH svayaMjaaH

sadyo adhvare rathiraM jananta maanuSaaso vicetaso ya eSaam

οἱ γὰρ τοιαῦτα λέγοντες ἐμφανίζουσιν ὅτι πατρίδα ἐπιζητοῦσιν.

saM yad ojo yuvate vishvam aabhir anu svadhaavne kSitayo namanta

הַבִּ֙יטוּ֙ אֶל־ אַבְרָהָ֣ם אֲבִיכֶ֔ם וְאֶל־ שָׂרָ֖ה תְּחוֹלֶלְכֶ֑ם כִּי־ אֶחָ֣ד קְרָאתִ֔יו וַאֲבָרְכֵ֖הוּ וְאַרְבֵּֽהוּ׃

agniM vo vRdhantam adhvaraaNaam puruutamam

וְקַמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְהִכְרַתִּ֨י לְבָבֶ֜ל שֵׁ֥ם וּשְׁאָ֛ר וְנִ֥ין וָנֶ֖כֶד נְאֻם־ יְהוָֽה׃

And he took them up in his arms, put his hands upon them, and blessed them.