خُذِ الْعَفْوَ وَأْمُرْ بِالْعُرْفِ وَأَعْرِضْ عَنِ الْجَاهِلِينَ

uta naH sutraatro devagopaaH suuribhya indraavaruNaa rayiH Syaat

teSaaM hi citram ukthya\M varuutham asti daashuSe

jinaati ved amuyaa hanti vaa dhunir aa devayum bhajati gomati vraje

וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד׃

viitihotraa kRtadvasuu dashasyantaamRtaaya kam

kaNvaasa indra te matiM vishve vardhanti pauMsyam

נָשֹׂ֗א אֶת־ רֹ֛אשׁ בְּנֵ֥י גֵרְשׁ֖וֹן גַּם־ הֵ֑ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

Δοῦλος ἐκλήθης; μή σοι μελέτω· ἀλλʼ εἰ καὶ δύνασαι ἐλεύθερος γενέσθαι, μᾶλλον χρῆσαι.

maa vo rasaanitabhaa kubhaa krumur maa vaH sindhur ni riiramat

With the ancient is wisdom; and in length of days understanding.

וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אִם־ נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ לִּי֙ א֔וֹת שָׁאַתָּ֖ה מְדַבֵּ֥ר עִמִּֽי׃

אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ אַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָֽעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד הַשֹּׁמְעִ֖ים אֶת־ חָכְמָתֶֽךָ׃