الَّذِي جَعَلَ لَكُمُ الْأَرْضَ مَهْدًا وَجَعَلَ لَكُمْ فِيهَا سُبُلًا لَعَلَّكُمْ تَهْتَدُونَ

jaamiH sindhuunaam bhraateva svasraam ibhyaan na raajaa vanaany atti

naro yad vaam ashvinaa stomam aavan sadhastutim aajamiiLhaaso agman

לֹ֤א יֵשְׁבוּ֙ בְּאַרְצְךָ֔ פֶּן־ יַחֲטִ֥יאוּ אֹתְךָ֖ לִ֑י כִּ֤י תַעֲבֹד֙ אֶת־ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־ יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמוֹקֵֽשׁ׃

כַּאֲשֶׁ֣ר יֹאמַ֗ר מְשַׁל֙ הַקַּדְמֹנִ֔י מֵרְשָׁעִ֖ים יֵ֣צֵא רֶ֑שַׁע וְיָדִ֖י לֹ֥א תִֽהְיֶה־ בָּֽךְ׃

וְהֵסִ֧יר יְהוָ֛ה מִמְּךָ֖ כָּל־ חֹ֑לִי וְכָל־ מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל־ שֹׂנְאֶֽיךָ׃

And Jacob said unto them, My brethren, whence be ye? And they said, Of Haran are we.

antaH pashyan vRjanemaavaraaNy aa tiSThati vRSabho goSu jaanan

לֹ֤א אֶֽעֱשֶׂה֙ חֲר֣וֹן אַפִּ֔י לֹ֥א אָשׁ֖וּב לְשַׁחֵ֣ת אֶפְרָ֑יִם כִּ֣י אֵ֤ל אָֽנֹכִי֙ וְלֹא־ אִ֔ישׁ בְּקִרְבְּךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְלֹ֥א אָב֖וֹא בְּעִֽיר׃

And Israel sent messengers unto Sihon king of the Amorites, saying,

וַהֲקֵמֹתָ֖ אֶת־ הַמִּשְׁכָּ֑ן כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר׃

To subvert a man in his cause, the LORD approveth not.

ὅ τε γὰρ ἁγιάζων καὶ οἱ ἁγιαζόμενοι ἐξ ἑνὸς πάντες· διʼ ἣν αἰτίαν οὐκ ἐπαισχύνεται ἀδελφοὺς αὐτοὺς καλεῖν,

vi pRkSo agne maghavaano ashyur vi suurayo dadato vishvam aayuH

praaciiM hotraam pratirantaav itaM naraa gRNaanaa jamadagninaa

raatim bhRguuNaam ushijaM kavikratum agniM raajantaM divyena shociSaa

וְהַשַּׁ֗עַר אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן לֶחָצֵ֖ר הַחִֽיצוֹנָ֑ה מָדַ֥ד אָרְכּ֖וֹ וְרָחְבּֽוֹ׃

לֹ֤א נְכַחֵ֨ד ׀ מִבְּנֵיהֶ֗ם לְד֥וֹר אַחֲר֗וֹן מְֽ֭סַפְּרִים תְּהִלּ֣וֹת יְהוָ֑ה וֶעֱזוּז֥וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר עָשָֽׂה׃