וַיְחַזֵּ֣ק יְהֹוָ֗ה אֶת־ לֵ֤ב פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיִּרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יֹצְאִ֖ים בְּיָ֥ד רָמָֽה׃

וְלַכָּתֵף֙ הַשֵּׁנִ֔ית חְמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה קְלָעִ֑ים עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃

ya iiM jagRbhur ava te sRjantv aajaati pashva upa nash cikitvaan

etat tyan na yojanam aceti sasvar ha yan maruto gotamo vaH

מִקְצֵ֤ה הָאָ֨רֶץ ׀ אֵלֶ֣יךָ אֶ֭קְרָא בַּעֲטֹ֣ף לִבִּ֑י בְּצוּר־ יָר֖וּם מִמֶּ֣נִּי תַנְחֵֽנִי׃

And Joseph and his mother marvelled at those things which were spoken of him.

אֶת־ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֹת֣וֹ תַקְדִּ֑ישׁוּ וְה֥וּא מוֹרַאֲכֶ֖ם וְה֥וּא מֽ͏ַעֲרִֽצְכֶֽם׃

הְֽ֭מִיָּמֶיךָ צִוִּ֣יתָ בֹּ֑קֶר ידעתה שחר יִדַּ֖עְתָּה הַשַּׁ֣חַר מְקֹמֽוֹ׃

agnishriyo maruto vishvakRSTaya aa tveSam ugram ava iimahe vayam

וְזֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּ כָּל־ זָכָ֗ר וְכָל־ אִשָּׁ֛ה יֹדַ֥עַת מִשְׁכַּב־ זָכָ֖ר תַּחֲרִֽימוּ׃

וָאֶקְרַב֙ אֶל־ הַנְּבִיאָ֔ה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קְרָ֣א שְׁמ֔וֹ מַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃

divyaM suparNaM vaayasam bRhantam apaaM garbhaM darshatam oSadhiinaam

וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֛רְא אֶת־ הָאִ֥ישׁ הָאֹרֵ֖חַ בִּרְחֹ֣ב הָעִ֑יר וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֧ישׁ הַזָּקֵ֛ן אָ֥נָה תֵלֵ֖ךְ וּמֵאַ֥יִן תָּבֽוֹא׃

dakSan na vishvaM tatRSaaNam oSati ny a\rshasaanam oSati

וַיָּ֨קֶם אֱלֹהִ֥ים לוֹ֙ שָׂטָ֔ן אֶת־ רְז֖וֹן בֶּן־ אֶלְיָדָ֑ע אֲשֶׁ֣ר בָּרַ֗ח מֵאֵ֛ת הֲדַדְעֶ֥זֶר מֶֽלֶךְ־ צוֹבָ֖ה אֲדֹנָֽיו׃

וַיָּשֻׁ֣בוּ הַמַּ֗יִם וַיְכַסּ֤וּ אֶת־ הָרֶ֙כֶב֙ וְאֶת־ הַפָּ֣רָשִׁ֔ים לְכֹל֙ חֵ֣יל פַּרְעֹ֔ה הַבָּאִ֥ים אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּיָּ֑ם לֹֽא־ נִשְׁאַ֥ר בָּהֶ֖ם עַד־ אֶחָֽד׃