וְלֹֽא־ יָכְל֣וּ הֽ͏ַחַרְטֻמִּ֗ים לַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֖ה מִפְּנֵ֣י הַשְּׁחִ֑ין כִּֽי־ הָיָ֣ה הַשְּׁחִ֔ין בּֽ͏ַחֲרְטֻמִּ֖ם וּבְכָל־ מִצְרָֽיִם׃

וְנָתַ֨ן לָכֶ֧ם אֲדֹנָ֛י לֶ֥חֶם צָ֖ר וּמַ֣יִם לָ֑חַץ וְלֹֽא־ יִכָּנֵ֥ף עוֹד֙ מוֹרֶ֔יךָ וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֶת־ מוֹרֶֽיךָ׃

None of them can by any means redeem his brother, nor give to God a ransom for him:

And she went and did according to the saying of Elijah: and she, and he, and her house, did eat many days.

astoSata svabhaanavo vipraa naviSThayaa matii yojaa nv ai\ndra te harii

arcantu putrakaa uta puraM na dhRSNv a\rcata

וָאֶתְּנָ֤ה לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְדַ֥עַת הוֹלֵל֖וֹת וְשִׂכְל֑וּת יָדַ֕עְתִּי שֶׁגַּם־ זֶ֥ה ה֖וּא רַעְי֥וֹן רֽוּחַ׃

sasvash cid dhi tanva\H shumbhamaanaa aa haMsaaso niilapRSThaa apaptan

גַּם־ אֵל֮ יִתָּצְךָ֢ לָ֫נֶ֥צַח יַחְתְּךָ֣ וְיִסָּחֲךָ֣ מֵאֹ֑הֶל וְשֵֽׁרֶשְׁךָ֨ מֵאֶ֖רֶץ חַיִּ֣ים סֶֽלָה׃

ubhaa kSayaav aajayan yaati pRtsuubhaav ardhau bhavataH saadhuu asmai

anantam anyad rushad asya paajaH kRSNam anyad dharitaH sam bharanti

adhi saanau ni jighnate vajreNa shataparvaNaa

utsa aasaam parame sadhastha Rtasya pathaa saramaa vidad gaaH

simaa puruu nRSuuto asy aanave .asi prashardha turvashe

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ אַבְרָ֔ם לֶךְ־ לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־ הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃