וָאֹמַ֣ר אֲלֵהֶ֗ם אִ֣ישׁ שִׁקּוּצֵ֤י עֵינָיו֙ הַשְׁלִ֔יכוּ וּבְגִלּוּלֵ֥י מִצְרַ֖יִם אַל־ תִּטַּמָּ֑אוּ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

That I may not seem as if I would terrify you by letters.

Of righteousness, because I go to my Father, and ye see me no more;

And after those days his wife Elisabeth conceived, and hid herself five months, saying,

וַֽיִּשְׁבְּת֡וּ שְׁלֹ֤שֶׁת הָאֲנָשִׁ֣ים הָ֭אֵלֶּה מֵעֲנ֣וֹת אֶת־ אִיּ֑וֹב כִּ֤י ה֖וּא צַדִּ֣יק בְּעֵינָֽיו׃

וַיִּתְחַזֵּ֣ק אֲבִיָּ֔הוּ וַיִּ֨שָּׂא־ ל֔וֹ נָשִׁ֖ים אַרְבַּ֣ע עֶשְׂרֵ֑ה וַיּ֗וֹלֶד עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ בָּנִ֔ים וְשֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה בָּנֽוֹת׃

Open thou mine eyes, that I may behold wondrous things out of thy law.

Which holdeth our soul in life, and suffereth not our feet to be moved.

דַּבְּר֞וּ עַל־ לֵ֤ב יְרֽוּשָׁלִַ֙ם֙ וְקִרְא֣וּ אֵלֶ֔יהָ כִּ֤י מָֽלְאָה֙ צְבָאָ֔הּ כִּ֥י נִרְצָ֖ה עֲוֺנָ֑הּ כִּ֤י לָקְחָה֙ מִיַּ֣ד יְהוָ֔ה כִּפְלַ֖יִם בְּכָל־ חַטֹּאתֶֽיהָ׃

And he said unto him, I will not go; but I will depart to mine own land, and to my kindred.

aSTraam puuSaa shithiraam udvariivRjat saMcakSaaNo bhuvanaa deva iiyate

sva\rvatiir ita uutiir yuvor aha citraa abhiike abhavann abhiSTayaH

וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־ עֲמָשָׂ֔א הַזְעֶק־ לִ֥י אֶת־ אִישׁ־ יְהוּדָ֖ה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וְאַתָּ֖ה פֹּ֥ה עֲמֹֽד׃

πόσῳ οὖν διαφέρει ἄνθρωπος προβάτου. ὥστε ἔξεστιν τοῖς σάββασιν καλῶς ποιεῖν.

ἀμφοτέρων μετόπισθε ποδῶν τέτρηνε τένοντε