וְהָי֨וּ לָכֶ֧ם הֶעָרִ֛ים לְמִקְלָ֖ט מִגֹּאֵ֑ל וְלֹ֤א יָמוּת֙ הָרֹצֵ֔חַ עַד־ עָמְד֛וֹ לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לַמִּשְׁפָּֽט׃

וַיִּֽתְחַטְּא֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וַֽיְכַבְּסוּ֙ בִּגְדֵיהֶ֔ם וַיָּ֨נֶף אַהֲרֹ֥ן אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְכַפֵּ֧ר עֲלֵיהֶ֛ם אַהֲרֹ֖ן לְטַהֲרָֽם׃

aad dakSiNaa yujyate vaajayanty uttaanaam uurdhvo adhayaj juhuubhiH

For she said within herself, If I may but touch his garment, I shall be whole.

For the great day of his wrath is come; and who shall be able to stand?

ἐγὼ περὶ αὐτῶν ἐρωτῶ· οὐ περὶ τοῦ κόσμου ἐρωτῶ ἀλλὰ περὶ ὧν δέδωκάς μοι, ὅτι σοί εἰσιν,

דַּבֵּר֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֥ישׁ אִישׁ֙ כִּֽי־ תִשְׂטֶ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ וּמָעֲלָ֥ה ב֖וֹ מָֽעַל׃

רָאִ֣יתִי ׀ הַלַּ֗יְלָה וְהִנֵּה־ אִישׁ֙ רֹכֵב֙ עַל־ ס֣וּס אָדֹ֔ם וְה֣וּא עֹמֵ֔ד בֵּ֥ין הַהֲדַסִּ֖ים אֲשֶׁ֣ר בַּמְּצֻלָ֑ה וְאַחֲרָיו֙ סוּסִ֣ים אֲדֻמִּ֔ים שְׂרֻקִּ֖ים וּלְבָנִֽים׃

זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃

shravasyavaH shashamaanaasa ukthair oko na raNvaa sudRshiiva puSTiH

viiLau satiir abhi dhiiraa atRndan praacaahinvan manasaa sapta vipraaH

God layeth up his iniquity for his children: he rewardeth him, and he shall know it.

vi tad vocer adha dvitaantaH pashyanti rashmibhiH

וַיֵּ֨שֶׁב דָּוִ֤ד בַּמִּדְבָּר֙ בַּמְּצָד֔וֹת וַיֵּ֥שֶׁב בָּהָ֖ר בְּמִדְבַּר־ זִ֑יף וַיְבַקְשֵׁ֤הוּ שָׁאוּל֙ כָּל־ הַיָּמִ֔ים וְלֹֽא־ נְתָנ֥וֹ אֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ׃

vyuurNvatii daashuSe vaaryaaNi punar jyotir yuvatiH puurvathaakaH

tvam it saprathaa asy agne traatar Rtas kaviH

abhi tyaM gaavaH payasaa payovRdhaM somaM shriiNanti matibhiH svarvidam