וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־ אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־ נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־ מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃

asya kratvaa samidhaanasya majmanaa pra dyaavaa shociH pRthivii arocayat

dyumattamaM dakSaM dhehy asme sedhaa janaanaam puurviir araatiiH

Son of man, set thy face against mount Seir, and prophesy against it,

rudro yad vo maruto rukmavakSaso vRSaajani pRshnyaaH \!\ shukra uudhani

אַל־ תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַֽעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

And Reuben heard it, and he delivered him out of their hands; and said, Let us not kill him.

וַיַּ֨עַשׂ יְהוָ֜ה אֶת־ הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֕מָת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־ מֵ֥ת אֶחָֽד׃

aa sakhaayaH sabardughaaM dhenum ajadhvam upa navyasaa vacaH