قَالَتْ إِحْدَاهُمَا يَا أَبَتِ اسْتَأْجِرْهُ إِنَّ خَيْرَ مَنِ اسْتَأْجَرْتَ الْقَوِيُّ الْأَمِينُ

indra tvam marudbhiH saM vadasvaadha praashaana Rtuthaa haviiMSi

וּשְׁאָ֗ר חַשְׁחוּת֙ בֵּ֣ית אֱלָהָ֔ךְ דִּ֥י יִפַּל־ לָ֖ךְ לְמִנְתַּ֑ן תִּנְתֵּ֕ן מִן־ בֵּ֖ית גִּנְזֵ֥י מַלְכָּֽא׃

And thou shalt bring his sons, and clothe them with coats:

saakaM suuryasya rashmibhiH shukraiH shocadbhir arcibhiH sujaate ashvasuunRte

sapanti yam mithunaaso nikaamaa adhvaryavo rathiraasaH suhastaaH

marutvantaM vRSabhaM vaavRdhaanam akavaariM divyaM shaasam indram

Then came the first, saying, Lord, thy pound hath gained ten pounds.

וַיַּזְעֵ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַֽל־ יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־ יִרְע֔וּ וּמַ֖יִם אַל...

וַאֲנִ֣י דָנִיֵּ֗אל נִהְיֵ֤יתִי וְנֽ͏ֶחֱלֵ֙יתִי֙ יָמִ֔ים וָאָק֕וּם וָאֶֽעֱשֶׂ֖ה אֶת־ מְלֶ֣אכֶת הַמֶּ֑לֶךְ וָאֶשְׁתּוֹמֵ֥ם עַל־ הַמַּרְאֶ֖ה וְאֵ֥ין מֵבִֽין׃

וַיֹּ֛אמֶר הַמֶּ֥לֶךְ צִדְקִיָּ֖הוּ אֶֽל־ יִרְמְיָ֑הוּ אֲנִ֧י דֹאֵ֣ג אֶת־ הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־ הַכַּשְׂדִּ֔ים פֶּֽן־ יִתְּנ֥וּ אֹתִ֛י בְּיָדָ֖ם וְהִתְעַלְּלוּ־ ב...

vi saadhiSThebhiH pathibhii rajo mama aa devataataa haviSaa vivaasati

parvatash cin mahi vRddho bibhaaya divash cit saanu rejata svane vaH

divaH shashaasur vidathaa kaviinaaM gRtsaaya cit tavase gaatum iiSuH

וַיָּבֹ֤א יִרְמְיָ֙הוּ֙ מֵֽהַתֹּ֔פֶת אֲשֶׁ֨ר שְׁלָח֧וֹ יְהוָ֛ה שָׁ֖ם לְהִנָּבֵ֑א וַֽיַּעֲמֹד֙ בַּחֲצַ֣ר בֵּית־ יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֶל־ כָּל־ הָעָֽם׃

They were confounded because they had hoped; they came thither, and were ashamed.

אַל־ תָּב֤וֹא בְשַֽׁעַר־ עַמִּי֙ בְּי֣וֹם אֵידָ֔ם אַל־ תֵּ֧רֶא גַם־ אַתָּ֛ה בְּרָעָת֖וֹ בְּי֣וֹם אֵיד֑וֹ וְאַל־ תִּשְׁלַ֥חְנָה בְחֵיל֖וֹ בְּי֥וֹם אֵידֽוֹ׃

אֵ֚לֶּה פְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֨ר פּֽ͏ָקְד֜וּ אֶת־ בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃

וַיָּבֹ֧א יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־ גְּדַלְיָ֥ה בֶן־ אֲחִיקָ֖ם הַמִּצְפָּ֑תָה וַיֵּ֤שֶׁב אִתּוֹ֙ בְּת֣וֹךְ הָעָ֔ם הַנִּשְׁאָרִ֖ים בָּאָֽרֶץ׃

וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֗לֶךְ אִתִּי֙ יַעֲבֹ֣ר כִּמְהָ֔ם וַאֲנִי֙ אֶעֱשֶׂה־ לּ֔וֹ אֶת־ הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶ֑יךָ וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־ תִּבְחַ֥ר עָלַ֖י אֶֽעֱשֶׂה־ לָּֽךְ׃

marutvantaM vRSabhaM vaavRdhaanam akavaariM divyaM shaasam indram

וַיַּ֣עַן אָכִישׁ֮ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־ דָּוִד֒ יָדַ֕עְתִּי כִּ֣י ט֥וֹב אַתָּ֛ה בְּעֵינַ֖י כְּמַלְאַ֣ךְ אֱלֹהִ֑ים אַ֣ךְ שָׂרֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ אָֽמְר֔וּ לֹֽא־ יַעֲלֶ֥ה עִמָּ֖נוּ בַּמּ...

כִּ֚י בְּנ֣וֹת מְנַשֶּׁ֔ה נָחֲל֥וּ נַחֲלָ֖ה בְּת֣וֹךְ בָּנָ֑יו וְאֶ֙רֶץ֙ הַגִּלְעָ֔ד הָיְתָ֥ה לִבְנֵֽי־ מְנַשֶּׁ֖ה הַנּֽוֹתָרִֽים׃