אִם־ מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־ נַ֔עַל וְאִם־ אֶקַּ֖ח מִכָּל־ אֲשֶׁר־ לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־ אַבְרָֽם׃

dyumantaM vaajaM vRSashuSmam uttamam aa no rayim Rbhavas takSataa vayaH

puruuNy annaa sahasaa vi raajasi tviSiH saa te titviSaaNasya naadhRSe

When saw we thee a stranger, and took thee in? or naked, and clothed thee?

וַאֲנִ֕י שְׁלֹ֥שֶׁת הַחִצִּ֖ים צִדָּ֣ה אוֹרֶ֑ה לְשַֽׁלַּֽח־ לִ֖י לְמַטָּרָֽה׃

תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֜ר בְּצִיּ֗וֹן וְהָרִ֙יעוּ֙ בְּהַ֣ר קָדְשִׁ֔י יִרְגְּז֕וּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־ בָ֥א יוֹם־ יְהוָ֖ה כִּ֥י קָרֽוֹב׃

shucanto agniM vavRdhanta indram uurvaM gavyam pariSadanto agman

ukSaaNam pRshnim apacanta viiraas taani dharmaaNi prathamaany aasan

And he went up and down among the lions, he became a young lion, and learned to catch the prey, and devoured men.

יָדוֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כָּל־ מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־ רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־ יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ׃

ἦσαν δέ τινες τῶν γραμματέων ἐκεῖ καθήμενοι καὶ διαλογιζόμενοι ἐν ταῖς καρδίαις αὐτῶν·

וְשָׁ֣ב מִשָּׂרִ֗יד קֵ֚דְמָה מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ עַל־ גְּב֥וּל כִּסְלֹ֖ת תָּבֹ֑ר וְיָצָ֥א אֶל־ הַדָּֽבְרַ֖ת וְעָלָ֥ה יָפִֽיעַ׃

וְתָפֵ֤ק לָֽרָעֵב֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְנֶ֥פֶשׁ נַעֲנָ֖ה תַּשְׂבִּ֑יעַ וְזָרַ֤ח בַּחֹ֙שֶׁךְ֙ אוֹרֶ֔ךָ וַאֲפֵלָתְךָ֖ כַּֽצָּהֳרָֽיִם׃