ἀφῆκεν οὖν τὴν ὑδρίαν αὐτῆς ἡ γυνὴ καὶ ἀπῆλθεν εἰς τὴν πόλιν καὶ λέγει τοῖς ἀνθρώποις·

समं कायशिरोग्रीवं धारयन्नचलं स्थिरः । संप्रेक्ष्य नासिकाग्रं स्वं दिशश्चानवलोकयन्

וְיָצְא֣וּ אַחֲרֵ֗ינוּ עַ֣ד הַתִּיקֵ֤נוּ אוֹתָם֙ מִן־ הָעִ֔יר כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ נָסִ֣ים לְפָנֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם׃

אַ֗ךְ יַ֚ד אֲחִיקָ֣ם בֶּן־ שָׁפָ֔ן הָיְתָ֖ה אֶֽת־ יִרְמְיָ֑הוּ לְבִלְתִּ֛י תֵּת־ אֹת֥וֹ בְיַד־ הָעָ֖ם לַהֲמִיתֽוֹ׃

tac chushraava bRhaspatiH kRNvann aMhuuraNaad uru vittam me asya rodasii

And the priest said unto them, Go in peace: before the LORD is your way wherein ye go.

trite duSvapnyaM sarvam aaptye pari dadmasy anehaso va uutayaH suuutayo va uutayaH

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ יְהוֹשֻׁ֗עַ נְ֠טֵה בַּכִּיד֤וֹן אֲשֶׁר־ בְּיָֽדְךָ֙ אֶל־ הָעַ֔י כִּ֥י בְיָדְךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה וַיֵּ֧ט יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּכִּיד֥וֹן אֲשֶׁר־ בְּיָד֖וֹ אֶל־ הָעִ...

aapo na deviir upa yanti hotriyam avaH pashyanti vitataM yathaa rajaH

imaaM su puurvyaaM dhiyam madhor ghRtasya pipyuSiim

Ἐπειδήπερ πολλοὶ ἐπεχείρησαν ἀνατάξασθαι διήγησιν περὶ τῶν πεπληροφορημένων ἐν ἡμῖν πραγμάτων,

מַה־ נָּאו֨וּ עַל־ הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י מְבַשֵּׂ֗ר מַשְׁמִ֧יעַ שָׁל֛וֹם מְבַשֵּׂ֥ר ט֖וֹב מַשְׁמִ֣יעַ יְשׁוּעָ֑ה אֹמֵ֥ר לְצִיּ֖וֹן מָלַ֥ךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃