וַיָּ֙שָׁב֙ אֶל־ יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א מְצָאתִ֑יהָ וְגַ֨ם אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־ הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃

וַיַּעֲבֹ֤ר יוֹרָם֙ צָעִ֔ירָה וְכָל־ הָרֶ֖כֶב עִמּ֑וֹ וַֽיְהִי־ ה֞וּא קָ֣ם לַ֗יְלָה וַיַּכֶּ֨ה אֶת־ אֱד֜וֹם הַסֹּבֵ֤יב אֵלָיו֙ וְאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וַיָּ֥נָס הָעָ֖ם לְאֹהָלָֽיו׃

I have longed for thy salvation, O LORD; and thy law is my delight.

vRSaNaa dyaavaapRthivii Rtaavarii vRSaa parjanyo vRSaNo vRSastubhaH

yuuyaM gaavo medayathaa kRshaM cid ashriiraM cit kRNuthaa supratiikam

וְהֵבִ֣יא אֶת־ הַפָּ֗ר אֶל־ פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְסָמַ֤ךְ אֶת־ יָדוֹ֙ עַל־ רֹ֣אשׁ הַפָּ֔ר וְשָׁחַ֥ט אֶת־ הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן־ מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַֽיִּלְכְּדֻ֑הָ וַיּ֖וֹרֶשׁ אֶת־ הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־ בָּֽהּ׃

וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִקַּ֛ח אֶת־ אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יו נִדָּ֣ה הִ֑וא עֶרְוַ֥ת אָחִ֛יו גִּלָּ֖ה עֲרִירִ֥ים יִהְיֽוּ׃

navye deSNe shaste asmin ta ukthe pra bravaama vayam indra stuvantaH

וַיִּגְוַ֞ע כָּל־ בָּשָׂ֣ר ׀ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־ הָאָ֗רֶץ בָּע֤וֹף וּבַבְּהֵמָה֙ וּבַ֣חַיָּ֔ה וּבְכָל־ הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־ הָאָ֑רֶץ וְכֹ֖ל הָאָדָֽם׃