And he said unto them, He that hath ears to hear, let him hear.

וַיֹּ֣אמֶר יִרְמְיָ֔הוּ אֶל־ הַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּ֑הוּ מֶה֩ חָטָ֨אתִֽי לְךָ֤ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וְלָעָ֣ם הַזֶּ֔ה כִּֽי־ נְתַתֶּ֥ם אוֹתִ֖י אֶל־ בֵּ֥ית הַכֶּֽלֶא׃

כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֚עַן מַחְאֲךָ֣ יָ֔ד וְרַקְעֲךָ֖ בְּרָ֑גֶל וַתִּשְׂמַ֤ח בְּכָל־ שָֽׁאטְךָ֙ בְּנֶ֔פֶשׁ אֶל־ אַדְמַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃

כִּ֤י עֶזְרָא֙ הֵכִ֣ין לְבָב֔וֹ לִדְר֛וֹשׁ אֶת־ תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה וְלַעֲשֹׂ֑ת וּלְלַמֵּ֥ד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חֹ֥ק וּמִשְׁפָּֽט׃

For Sarah conceived, and bare Abraham a son in his old age, at the set time of which God had spoken to him.

שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָ֗ה הַקְּעָרָ֤ה הָֽאַחַת֙ כֶּ֔סֶף וְשִׁבְעִ֖ים הַמִּזְרָ֣ק הָאֶחָ֑ד כֹּ֚ל כֶּ֣סֶף הַכֵּלִ֔ים אַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃

διὸ ἐγὼ κρίνω μὴ παρενοχλεῖν τοῖς ἀπὸ τῶν ἐθνῶν ἐπιστρέφουσιν ἐπὶ τὸν θεόν,

וַיִּשָּׁבַע֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה בַּֽיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה־ לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף כִּ֣י בְנַפְשׁ֔וֹ דִּבֶּר֙ אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ אֶת־ הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃

Tell me, ye that desire to be under the law, do ye not hear the law?

He hath also kindled his wrath against me, and he counteth me unto him as one of his enemies.

εἶπον οὖν πρὸς αὐτόν· Κύριε, πάντοτε δὸς ἡμῖν τὸν ἄρτον τοῦτον.

vibhur vishvasmai bhuvanaaya medhiro dvimaataa shayuH katidhaa cid aayave

וַיִּפְתַּ֥ח יְהוָ֖ה אֶת־ פִּ֣י הָאָת֑וֹן וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ מֶה־ עָשִׂ֣יתִֽי לְךָ֔ כִּ֣י הִכִּיתַ֔נִי זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים׃

jaagratsvapnaH saMkalpaH paapo yaM dviSmas taM sa Rchatu yo no dveSTi tam Rchatu

כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה ק֣וֹל בְּרָמָ֤ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל־ בָּנֶ֑יהָ מֵאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל־ בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ׃

puuSaa no yathaa vedasaam asad vRdhe rakSitaa paayur adabdhaH svastaye