כֹּֽה־ אָמַ֧ר יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כְּתָב־ לְךָ֗ אֵ֧ת כָּל־ הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־ דִּבַּ֥רְתִּי אֵלֶ֖יךָ אֶל־ סֵֽפֶר׃

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־ הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־ מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם׃

לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־ הָאָֽרֶץ׃

And call upon me in the day of trouble: I will deliver thee, and thou shalt glorify me.

sa tvaM dakSasyaavRko vRdho bhuur aryaH parasyaantarasya taruSaH

He buildeth his house as a moth, and as a booth that the keeper maketh.

לְהַֽעֲבִ֥יר הַמַּמְלָכָ֖ה מִבֵּ֣ית שָׁא֑וּל וּלְהָקִ֞ים אֶת־ כִּסֵּ֣א דָוִ֗ד עַל־ יִשְׂרָאֵל֙ וְעַל־ יְהוּדָ֔ה מִדָּ֖ן וְעַד־ בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃

זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־ יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֽוֹ־ אֶתֵּ֧ן אֶת־ הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־ בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַחֲרֵ֥י יְהוָֽה׃

And this shall be a sign unto you; Ye shall find the babe wrapped in swaddling clothes, lying in a manger.

וְנֶאֶסְפוּ־ שָׁ֣מָּה כָל־ הָעֲדָרִ֗ים וְגָלֲל֤וּ אֶת־ הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־ הַצֹּ֑אן וְהֵשִׁ֧יבוּ אֶת־ הָאֶ֛בֶן עַל־ פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ׃

चञ्चलं हि मनः कृष्ण प्रमाथि बलवद्‌ दृढम् । तस्याऽहं निग्रहं मन्ये वायोरिव सुदुष्करम्