فَقَالَ إِنِّي أَحْبَبْتُ حُبَّ الْخَيْرِ عَنْ ذِكْرِ رَبِّي حَتَّى تَوَارَتْ بِالْحِجَابِ

وَإِنْ عَاقَبْتُمْ فَعَاقِبُوا بِمِثْلِ مَا عُوقِبْتُمْ بِهِ وَلَئِنْ صَبَرْتُمْ لَهُوَ خَيْرٌ لِلصَّابِرِينَ

וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־ צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־ הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת־ הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו׃

nakiS Ta etaa vrataa minanti nRbhyo yad ebhyaH shruSTiM cakartha

ko asya shuSmaM taviSiiM varaata eko dhanaa bharate apratiitaH

וַיָּקֻ֜מוּ וַיַּעֲל֣וּ בֵֽית־ אֵל֮ וַיִּשְׁאֲל֣וּ בֵאלֹהִים֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִ֚י יַעֲלֶה־ לָּ֣נוּ בַתְּחִלָּ֔ה לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֹּ֥אמ...

אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ וְהַתּוֹרֹת֒ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן יְהוָ֔ה בֵּינ֕וֹ וּבֵ֖ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֥ר סִינַ֖י בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃

And the child grew, and was weaned: and Abraham made a great feast the same day that Isaac was weaned.

וַיְהִ֣י ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־ אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־ עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו׃

sarvaM tad eSaaM samRdheva parva yat suvaaco vadathanaadhy apsu

heSasvataH shurudho naayam aktoH kutraa cid raNvo vasatir vanejaaH

וַיֵּשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְשִׁבְעַ֣ת לֵיל֑וֹת וְאֵין־ דֹּבֵ֤ר אֵלָיו֙ דָּבָ֔ר כִּ֣י רָא֔וּ כִּֽי־ גָדַ֥ל הַכְּאֵ֖ב מְאֹֽד׃

RtaM saasaaha mahi cit pRtanyato maa no vi yauSTaM sakhyaa mumocatam