וְאֽ͏ַחֲרֵי־ כֵ֗ן קָרָא֙ אֶת־ כָּל־ דִּבְרֵ֣י הַתּוֹרָ֔ה הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה כְּכָל־ הַכָּת֖וּב בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה׃

I wrote unto you in an epistle not to company with fornicators:

Though he were a Son, yet learned he obedience by the things which he suffered;

sa kSepayat sa poSayad bhuvad vaajasya saataya utaidhi pRtsu no vRdhe

שָׂ֥א נָ֖א לְפֶ֣שַׁע אֲמָתֶ֑ךָ כִּ֣י עָשֹֽׂה־ יַעֲשֶׂה֩ יְהוָ֨ה לַֽאדֹנִ֜י בַּ֣יִת נֶאֱמָ֗ן כִּי־ מִלְחֲמ֤וֹת יְהוָה֙ אֲדֹנִ֣י נִלְחָ֔ם וְרָעָ֛ה לֹא־ תִמָּצֵ֥א בְךָ֖ מִיָּמֶֽיךָ׃

לַמְּדֵ֤נִי ׀ לַֽעֲשׂ֣וֹת רְצוֹנֶךָ֮ כִּֽי־ אַתָּ֢ה אֱל֫וֹהָ֥י רוּחֲךָ֥ טוֹבָ֑ה תַּ֝נְחֵ֗נִי בְּאֶ֣רֶץ מִישֽׁוֹר׃

Go, stand and speak in the temple to the people all the words of this life.

yena vaMsaama pRtanaasu shardhatas taranto arya aadishaH

Why did the knees prevent me? or why the breasts that I should suck?

Only do not two things unto me: then will I not hide myself from thee.

וּלְמִיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֤יתִי שֹֽׁפְטִים֙ עַל־ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִכְנַ֖עְתִּי אֶת־ כָּל־ אוֹיְבֶ֑יךָ וָאַגִּ֣ד לָ֔ךְ וּבַ֖יִת יִֽבְנֶה־ לְּךָ֥ יְהוָֽה׃

מִפְּנֵי֙ הַכַּשְׂדִּ֔ים כִּ֥י יָרְא֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־ הִכָּ֞ה יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־ נְתַנְיָ֗ה אֶת־ גְּדַלְיָ֙הוּ֙ בֶּן־ אֲחִיקָ֔ם אֲשֶׁר־ הִפְקִ֥יד מֶֽלֶךְ־ בָּבֶ֖ל בָּאָֽרֶץ׃

וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ וַיִּשְׁלַ֣ח לִקְרָאתָ֔ם כִּֽי־ הָי֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים נִכְלָמִ֣ים מְאֹ֑ד וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ שְׁב֣וּ בִֽירֵח֔וֹ עַד־ יְצַמַּ֥ח זְקַנְכֶ֖ם וְשַׁבְתֶּֽם׃

The fifth to Nethaniah, he, his sons, and his brethren, were twelve:

τοῖς μὲν καθʼ ὑπομονὴν ἔργου ἀγαθοῦ δόξαν καὶ τιμὴν καὶ ἀφθαρσίαν ζητοῦσιν ζωὴν αἰώνιον·