الَّذِينَ تَتَوَفَّاهُمُ الْمَلَائِكَةُ طَيِّبِينَ يَقُولُونَ سَلَامٌ عَلَيْكُمُ ادْخُلُوا الْجَنَّةَ بِمَا كُنْتُمْ تَعْمَلُونَ

יֶאֱרֹ֬ב בַּמִּסְתָּ֨ר ׀ כְּאַרְיֵ֬ה בְסֻכֹּ֗ה יֶ֭אֱרֹב לַחֲט֣וֹף עָנִ֑י יַחְטֹ֥ף עָ֝נִ֗י בְּמָשְׁכ֥וֹ בְרִשְׁתּֽוֹ׃

לֵךְ֩ וְדִבַּרְתָּ֨ אֶל־ דָּוִ֜יד לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שָׁל֕וֹשׁ אֲנִ֖י נֹטֶ֣ה עָלֶ֑יךָ בְּחַר־ לְךָ֛ אַחַ֥ת מֵהֵ֖נָּה וְאֶֽעֱשֶׂה־ לָּֽךְ׃

shacyaa harii dhanutaraav ataSTendravaahaav Rbhavo vaajaratnaaH

וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵ֗ינוּ הָאִישׁ֙ אֲדֹנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּזֹ֣את אֵדַ֔ע כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֲחִיכֶ֤ם הָֽאֶחָד֙ הַנִּ֣יחוּ אִתִּ֔י וְאֶת־ רַעֲב֥וֹן בָּתֵּיכֶ֖ם קְח֥וּ וָלֵֽכוּ׃

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־ שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י בְנֵֽי־ עַמּ֔וֹן וְעַל־ אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַל־ בִּקְעָם֙ הָר֣וֹת הַגִּלְעָ֔ד לְמַ֖עַן הַרְחִ֥יב אֶת־ גְּבוּלָֽם׃

πολλοὺς γὰρ ἐθεράπευσεν, ὥστε ἐπιπίπτειν αὐτῷ ἵνα αὐτοῦ ἅψωνται ὅσοι εἶχον μάστιγας.

taM vaavashaanam matayaH sacante trito bibharti varuNaM samudre

אֹמַ֤ר לַצָּפוֹן֙ תֵּ֔נִי וּלְתֵימָ֖ן אַל־ תִּכְלָ֑אִי הָבִ֤יאִי בָנַי֙ מֵרָח֔וֹק וּבְנוֹתַ֖י מִקְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃

kaniSTha aaha caturas kareti tvaSTa Rbhavas tat panayad vaco vaH

The children of Zattu, eight hundred forty and five.

O Assyrian, the rod of mine anger, and the staff in their hand is mine indignation.

And Saul called all the people together to war, to go down to Keilah, to besiege David and his men.

I had fainted, unless I had believed to see the goodness of the LORD in the land of the living.

Moreover he refused the tabernacle of Joseph, and chose not the tribe of Ephraim: