vi rodasii atapad ghoSa eSaaM jaate niSThaam adadhur goSu viiraan

וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֥יו בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֘ בַּֽמְסִלָּ֣ה נַעֲלֶה֒ וְאִם־ מֵימֶ֤יךָ נִשְׁתֶּה֙ אֲנִ֣י וּמִקְנַ֔י וְנָתַתִּ֖י מִכְרָ֑ם רַ֥ק אֵין־ דָּבָ֖ר בְּרַגְלַ֥י אֶֽעֱבֹֽרָה׃

न मां कर्माणि लिम्पन्ति न मे कर्मफले स्पृहा । इति मां योऽभिजानाति कर्मभिर्न स बद्ध्यते

וַיַּ֣עַן הַמֶּ֗לֶךְ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ הָ֣אִשָּׁ֔ה אַל־ נָ֨א תְכַחֲדִ֤י מִמֶּ֙נִּי֙ דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁאֵ֣ל אֹתָ֑ךְ וַתֹּ֙אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה יְדַבֶּר־ נָ֖א אֲדֹנִ֥י הַמֶּ...

וַיָּקָם֩ אַחֲרֵ֨י אֲבִימֶ֜לֶךְ לְהוֹשִׁ֣יעַ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֗ל תּוֹלָ֧ע בֶּן־ פּוּאָ֛ה בֶּן־ דּוֹד֖וֹ אִ֣ישׁ יִשָּׂשכָ֑ר וְהֽוּא־ יֹשֵׁ֥ב בְּשָׁמִ֖יר בְּהַ֥ר אֶפְרָֽיִם׃

אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיָּשׁ֧וּבוּ לִֽירוּשָׁלַ֛͏ִם וְלִיהוּדָ֖ה אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃

aadityaa viSNur marutaH sva\r bRhat somo rudro aditir brahmaNas patiH

And when the words were heard which David spake, they rehearsed them before Saul: and he sent for him.

Then the chief captain came, and said unto him, Tell me, art thou a Roman? He said, Yea.