כִּי־ כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה לְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְאַֽל־ תִּזְרְע֖וּ אֶל־ קוֹצִֽים׃

O wretched man that I am! who shall deliver me from the body of this death?

According to the lot shall the possession thereof be divided between many and few.

עַֽם־ גָּד֥וֹל וָרָ֖ם בְּנֵ֣י עֲנָקִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ וְאַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתָּ מִ֣י יִתְיַצֵּ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י עֲנָֽק׃

וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־ יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־ לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֙נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־ מְקוֹמִ֖י וּלְאַרְצִֽי׃

sakRt su te sumatibhiH shatakrato sam patniibhir na vRSaNo nasiimahi

And I knew such a man, (whether in the body, or out of the body, I cannot tell: God knoweth;)

And he garnished the house with precious stones for beauty: and the gold was gold of Parvaim.

Ἡμερῶν δὲ διαγενομένων τινῶν Ἀγρίππας ὁ βασιλεὺς καὶ Βερνίκη κατήντησαν εἰς Καισάρειαν ἀσπασάμενοι τὸν Φῆστον.

וַיִּכְתָּב־ שָׁ֖ם עַל־ הָאֲבָנִ֑ים אֵ֗ת מִשְׁנֵה֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

tam u stuSa indraM taM gRNiiSe yasmin puraa vaavRdhuH shaashadush ca

Then after that saith he to his disciples, Let us go into Judaea again.