שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׂעִיר־ חַטָּ֖את לַיּ֑וֹם וּפַ֧ר בֶּן־ בָּקָ֛ר וְאַ֥יִל מִן־ הַצֹּ֖אן תְּמִימִ֥ים יַעֲשֽׂוּ׃

Rejoicing in hope; patient in tribulation; continuing instant in prayer;

וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־ לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

shitipRSThaa vahataam madhvo andhaso vivakSaNasya piitaye

dyubhir hitam mitram iva prayogam pratnam Rtvijam adhvarasya jaaram

So do God to Abner, and more also, except, as the LORD hath sworn to David, even so I do to him;

And he said unto him, Son, thou art ever with me, and all that I have is thine.

וַיִּתְּנ֤וּ לְכָלֵב֙ אֶת־ חֶבְר֔וֹן כּֽ͏ַאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיּ֣וֹרֶשׁ מִשָּׁ֔ם אֶת־ שְׁלֹשָׁ֖ה בְּנֵ֥י הָעֲנָֽק׃

itthaa gRNanto mahinasya shardho .apo na naavaa duritaa tarema

Thou breakest the ships of Tarshish with an east wind.

δικαιούμενοι δωρεὰν τῇ αὐτοῦ χάριτι διὰ τῆς ἀπολυτρώσεως τῆς ἐν Χριστῷ Ἰησοῦ·

וַיֵּ֤לֶךְ יִפְתָּח֙ עִם־ זִקְנֵ֣י גִלְעָ֔ד וַיָּשִׂ֨ימוּ הָעָ֥ם אוֹת֛וֹ עֲלֵיהֶ֖ם לְרֹ֣אשׁ וּלְקָצִ֑ין וַיְדַבֵּ֨ר יִפְתָּ֧ח אֶת־ כָּל־ דְּבָרָ֛יו לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה בַּמִּצְפָּֽה׃

וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־ יְהוָ֔ה לֹא־ יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־ הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־ אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־ הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃

And whosoever shall exalt himself shall be abased; and he that shall humble himself shall be exalted.