evaa na spRdhaH sam ajaa samatsv indra raarandhi mithatiir adeviiH

taM vRdhantam maarutam bhraajadRSTiM rudrasya suunuM havasaa vivaase

pra kRSNaaya rushad apinvatodhar Rtam atra nakir asmaa apiipet

וְאִם־ תֵּרָאֶ֨ה ע֜וֹד בַּ֠בֶּגֶד אֽוֹ־ בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־ בָעֵ֙רֶב֙ א֣וֹ בְכָל־ כְּלִי־ ע֔וֹר פֹּרַ֖חַת הִ֑וא בָּאֵ֣שׁ תִּשְׂרְפֶ֔נּוּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־ בּ֖וֹ הַנָּֽגַע׃

pra trasadasyum aavitha tvam eka in nRSaahya indra kSatraaNi vardhayan

καὶ οὐχ ὑπὲρ τοῦ ἔθνους μόνον, ἀλλʼ ἵνα καὶ τὰ τέκνα τοῦ θεοῦ τὰ διεσκορπισμένα συναγάγῃ εἰς ἕν.

מִשִּׁפְעַ֥ת סוּסָ֖יו יְכַסֵּ֣ךְ אֲבָקָ֑ם מִקּוֹל֩ פָּרַ֨שׁ וְגַלְגַּ֜ל וָרֶ֗כֶב תִּרְעַ֙שְׁנָה֙ חֽוֹמוֹתַ֔יִךְ בְּבֹאוֹ֙ בִּשְׁעָרַ֔יִךְ כִּמְבוֹאֵ֖י עִ֥יר מְבֻקָּעָֽה׃

mitro agnir bhavati yat samiddho mitro hotaa varuNo jaatavedaaH

לֹא־ הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־ עַמָּ֖הּ וְאֶת־ מֽוֹלַדְתָּ֑הּ כִּ֧י מָרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־ תַגִּֽיד׃

וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְע֨וֹן אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגוֹרָלִ֗י וְנִֽלָּחֲמָה֙ בַּֽכְּנַעֲנִ֔י וְהָלַכְתִּ֧י גַם־ אֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃

וַיֹּ֗אמֶר לַמּוֹעֵ֤ד הַזֶּה֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה אתי אַ֖תְּ חֹבֶ֣קֶת בֵּ֑ן וַתֹּ֗אמֶר אַל־ אֲדֹנִי֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אַל־ תְּכַזֵּ֖ב בְּשִׁפְחָתֶֽךָ׃

And they said, What need we any further witness? for we ourselves have heard of his own mouth.

From above the horse gate repaired the priests, every one over against his house.