مَثَلُ الْفَرِيقَيْنِ كَالْأَعْمَى وَالْأَصَمِّ وَالْبَصِيرِ وَالسَّمِيعِ هَلْ يَسْتَوِيَانِ مَثَلًا أَفَلَا تَذَكَّرُونَ

Much every way: chiefly, because that unto them were committed the oracles of God.

וַיָּבֹ֗אוּ וַֽיִּקְרְאוּ֮ אֶל־ שֹׁעֵ֣ר הָעִיר֒ וַיַּגִּ֤ידוּ לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֚אנוּ אֶל־ מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם וְהִנֵּ֥ה אֵֽין־ שָׁ֛ם אִ֖ישׁ וְק֣וֹל אָדָ֑ם כִּ֣י אִם־ הַסּ֤וּס אָסוּ...

Ὄρθρου δὲ πάλιν παρεγένετο εἰς τὸ ἱερόν, καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἤρχετο· καὶ καθίσας ἐδίδασκεν αὐτούς.

And the king said unto Barzillai, Come thou over with me, and I will feed thee with me in Jerusalem.

And I beheld another beast coming up out of the earth; and he had two horns like a lamb, and he spake as a dragon.

וַיַּקְהֵ֤ל דָּוִיד֙ אֶת־ כָּל־ יִשְׂרָאֵ֔ל מִן־ שִׁיח֥וֹר מִצְרַ֖יִם וְעַד־ לְב֣וֹא חֲמָ֑ת לְהָבִיא֙ אֶת־ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים מִקִּרְיַ֖ת יְעָרִֽים׃

And he said, Go, and tell this people, Hear ye indeed, but understand not; and see ye indeed, but perceive not.

וַיִּשְׁלַ֤ח אֵלָיו֙ בֶּן־ הֲדַ֔ד וַיֹּ֕אמֶר כֹּֽה־ יַעֲשׂ֥וּן לִ֛י אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑פוּ אִם־ יִשְׂפֹּק֙ עֲפַ֣ר שֹׁמְר֔וֹן לִשְׁעָלִ֕ים לְכָל־ הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלָֽי׃

אִם־ אַתֶּם֙ תָּבֹ֣אוּ אֶל־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־ יָדִ֔י לְשַׁכֵּ֥ן אֶתְכֶ֖ם בָּ֑הּ כִּ֚י אִם־ כָּלֵ֣ב בֶּן־ יְפֻנֶּ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־ נֽוּן׃

וַיְהִי־ ל֣וֹ נָשִׁ֗ים שָׂרוֹת֙ שְׁבַ֣ע מֵא֔וֹת וּפִֽלַגְשִׁ֖ים שְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת וַיַּטּ֥וּ נָשָׁ֖יו אֶת־ לִבּֽוֹ׃

Hast thou with him spread out the sky, which is strong, and as a molten looking glass?

For I came down from heaven, not to do mine own will, but the will of him that sent me.