For whether we be beside ourselves, it is to God: or whether we be sober, it is for your cause.

ghRtasya dhaaraa abhi caakashiimi hiraNyayo vetaso madhya aasaam

And the soul of king David longed to go forth unto Absalom: for he was comforted concerning Amnon, seeing he was dead.

וַתְּמַהֵר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֣ד לְאִישָׁ֑הּ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה נִרְאָ֤ה אֵלַי֙ הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר־ בָּ֥א בַיּ֖וֹם אֵלָֽי׃

madhu priyam bharatho yat saraDbhyas taabhir uu Su uutibhir ashvinaa gatam

וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־ מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־ נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃

And when Jehu was come to Jezreel, Jezebel heard of it; and she painted her face, and tired her head, and looked out at a window.

יַ֚עַן הִתְרַגֶּזְךָ֣ אֵלַ֔י וְשַׁאֲנַנְךָ֖ עָלָ֣ה בְאָזְנָ֑י וְשַׂמְתִּ֨י חַחִ֜י בְּאַפֶּ֗ךָ וּמִתְגִּי֙ בִּשְׂפָתֶ֔יךָ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־ בָּ֥אתָ בָּֽהּ׃

וַיִּקְרָ֨א אָסָ֜א אֶל־ יְהוָ֣ה אֱלֹהָיו֮ וַיֹּאמַר֒ יְהוָ֗ה אֵֽין־ עִמְּךָ֤ לַעְזוֹר֙ בֵּ֥ין רַב֙ לְאֵ֣ין כֹּ֔חַ עָזְרֵ֜נוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ כִּֽי־ עָלֶ֣יךָ נִשְׁעַ֔נּוּ וּ...

וְשָׁב֙ הַגּ֣וֹי הַה֔וּא מֵרָ֣עָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עָלָ֑יו וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל־ הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖בְתִּי לַעֲשׂ֥וֹת לֽוֹ׃

It is God that avengeth me, and that bringeth down the people under me.