וּצְבִ֤י עֶדְיוֹ֙ לְגָא֣וֹן שָׂמָ֔הוּ וְצַלְמֵ֧י תוֹעֲבֹתָ֛ם שִׁקּוּצֵיהֶ֖ם עָ֣שׂוּ ב֑וֹ עַל־ כֵּ֛ן נְתַתִּ֥יו לָהֶ֖ם לְנִדָּֽה׃

וּרְאָיָ֤ה בֶן־ שׁוֹבָל֙ הוֹלִ֣יד אֶת־ יַ֔חַת וְיַ֣חַת הֹלִ֔יד אֶת־ אֲחוּמַ֖י וְאֶת־ לָ֑הַד אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּח֥וֹת הַצָּֽרְעָתִֽי׃

satraa kRdhi suhanaa shuura vRtraa vayaM tarutraaH sanuyaama vaajam

shuura iva dhRSNush cyavanaH sumitraH pra nu vocaM vaadhryashvasya naama

parikSitaa pitaraa saM carete pra sarsraate diirgham aayuH prayakSe

On the fourth day Elizur the son of Shedeur, prince of the children of Reuben, did offer:

וַתִּפֹּל֙ עַל־ פָּנֶ֔יהָ וַתִּשְׁתַּ֖חוּ אָ֑רְצָה וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו מַדּוּעַ֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ לְהַכִּירֵ֔נִי וְאָּנֹכִ֖י נָכְרִיָּֽה׃

וַיֹּ֜אמֶר אַל־ תִּירָ֧א אִישׁ־ חֲמֻד֛וֹת שָׁל֥וֹם לָ֖ךְ חֲזַ֣ק וַחֲזָ֑ק וּֽבְדַבְּר֤וֹ עִמִּי֙ הִתְחַזַּ֔קְתִּי וָאֹֽמְרָ֛הּ יְדַבֵּ֥ר אֲדֹנִ֖י כִּ֥י חִזַּקְתָּֽנִי׃

अनुबन्धं क्षयं हिंसामनपेक्ष्य च पौरुषम् । मोहादारभ्यते कर्म यत्तत्तामसमुच्यते

I cried unto the LORD with my voice; with my voice unto the LORD did I make my supplication.

And he settled his countenance stedfastly, until he was ashamed: and the man of God wept.