And the LORD God said, It is not good that the man should be alone; I will make him an help meet for him.

מִ֗י בְּכָל־ אֱלֹהֵ֤י הָֽאֲרָצוֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־ הִצִּ֥ילוּ אֶת־ אַרְצָ֖ם מִיָּדִ֑י כִּֽי־ יַצִּ֧יל יְהוָ֛ה אֶת־ יְרוּשָׁלַ֖͏ִם מִיָּדִֽי׃

חֲמָ֤ת ׀ בֵּר֙וֹתָה֙ סִבְרַ֔יִם אֲשֶׁר֙ בֵּין־ גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֵ֖ין גְּב֣וּל חֲמָ֑ת חָצֵר֙ הַתִּיכ֔וֹן אֲשֶׁ֖ר אֶל־ גְּב֥וּל חַוְרָֽן׃

My harp also is turned to mourning, and my organ into the voice of them that weep.

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה פִּתְאֹ֗ם אֶל־ מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹן֙ וְאֶל־ מִרְיָ֔ם צְא֥וּ שְׁלָשְׁתְּכֶ֖ם אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּצְא֖וּ שְׁלָשְׁתָּֽם׃

And it was told David what Rizpah the daughter of Aiah, the concubine of Saul, had done.

וּבִתּ֣וֹ שֶׁאֱרָ֔ה וַתִּ֧בֶן אֶת־ בֵּית־ חוֹר֛וֹן הַתַּחְתּ֖וֹן וְאֶת־ הָעֶלְי֑וֹן וְאֵ֖ת אֻזֵּ֥ן שֶׁאֱרָֽה׃

And the time that David was king in Hebron over the house of Judah was seven years and six months.

अद्वेष्टा सर्वभूतानां मैत्रः करुण एव च । निर्ममो निरहङ्कारः समदुःखसुखः क्षमी

καὶ γὰρ ὅτε πρὸς ὑμᾶς ἦμεν, προελέγομεν ὑμῖν ὅτι μέλλομεν θλίβεσθαι, καθὼς καὶ ἐγένετο καὶ οἴδατε.

וחלונו וְחַלּוֹנָ֤יו ואלמו וְאֵֽלַמָּיו֙ ותמרו וְתִ֣מֹרָ֔יו כְּמִדַּ֣ת הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּבְמַעֲל֥וֹת שֶׁ֙בַע֙ יַֽעֲלוּ־ ב֔וֹ ואילמו וְאֵֽילַמָּ֖י...

לְמִן־ הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יָצְא֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָאֶשְׁלַ֤ח אֲלֵיכֶם֙ אֶת־ כָּל־ עֲבָדַ֣י הַנְּבִיאִ֔ים י֖וֹם הַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹֽחַ׃