כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙ וּבְא֣וֹצְרוֹתַ֔יִךְ גַּם־ אַ֖תְּ תִּלָּכֵ֑דִי וְיָצָ֤א כמיש כְמוֹשׁ֙ בַּגּוֹלָ֔ה כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יחד יַחְדָּֽיו׃

But Peter continued knocking: and when they had opened the door, and saw him, they were astonished.

וְעַתָּה֙ הַבְּרָכָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁר־ הֵבִ֥יא שִׁפְחָתְךָ֖ לַֽאדֹנִ֑י וְנִתְּנָה֙ לַנְּעָרִ֔ים הַמִּֽתְהַלְּכִ֖ים בְּרַגְלֵ֥י אֲדֹנִֽי׃

And to this agree the words of the prophets; as it is written,

וּשְׁתֵּ֤י הַיָּדוֹת֙ בָּכֶ֔ם כֹּ֖ל יֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת וְשָֽׁמְר֛וּ אֶת־ מִשְׁמֶ֥רֶת בֵּית־ יְהוָ֖ה אֶל־ הַמֶּֽלֶךְ׃

וַיְהִ֛י בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י וַיָּ֣מָת הַיָּ֑לֶד וַיִּֽרְאוּ֩ עַבְדֵ֨י דָוִ֜ד לְהַגִּ֥יד ל֣וֹ ׀ כִּי־ מֵ֣ת הַיֶּ֗לֶד כִּ֤י אָֽמְרוּ֙ הִנֵּה֩ בִהְי֨וֹת הַיֶּ֜לֶד חַ֗י דִּבַּ֤...

He hath filled the hungry with good things; and the rich he hath sent empty away.

וַיַּ֧עַשׂ אֶת־ הַמְּכֹנ֛וֹת עֶ֖שֶׂר נְחֹ֑שֶׁת אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַמְּכוֹנָ֣ה הָֽאֶחָ֔ת וְאַרְבַּ֤ע בָּֽאַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וְשָׁלֹ֥שׁ בָּאַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃

וְעַל־ הַבָּקָר֙ הָרֹעִ֣ים בַּשָּׁר֔וֹן שטרי שִׁרְטַ֖י הַשָּׁרוֹנִ֑י וְעַל־ הַבָּקָר֙ בָּֽעֲמָקִ֔ים שָׁפָ֖ט בֶּן־ עַדְלָֽי׃

Let all bitterness, and wrath, and anger, and clamour, and evil speaking, be put away from you, with all malice:

וַיִּקַּ֨ח אָחָ֜ז אֶת־ הַכֶּ֣סֶף וְאֶת־ הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָא֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וּבְאֹֽצְר֖וֹת בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֥ח לְמֶֽלֶךְ־ אַשּׁ֖וּר שֹֽׁחַד׃

ἀλλὰ ἐνδύσασθε τὸν κύριον Ἰησοῦν Χριστόν, καὶ τῆς σαρκὸς πρόνοιαν μὴ ποιεῖσθε εἰς ἐπιθυμίας.