וַתּ֖וֹסֶף אֶל־ תַּזְנוּתֶ֑יהָ וַתֵּ֗רֶא אַנְשֵׁי֙ מְחֻקֶּ֣ה עַל־ הַקִּ֔יר צַלְמֵ֣י כשדיים כַשְׂדִּ֔ים חֲקֻקִ֖ים בַּשָּׁשַֽׁר׃

यस्य नाहंकृतो भावो बुद्धिर्यस्य न लिप्यते । हत्वाऽपि स इमाँल्लोकान्न हन्ति न निबध्यते

And when they saw him afar off, even before he came near unto them, they conspired against him to slay him.

tvaaM giraH sindhum ivaavaniir mahiir aa pRNanti shavasaa vardhayanti ca

How long wilt thou not depart from me, nor let me alone till I swallow down my spittle?

וַיֹּ֣אמֶר ׀ שָׁל֗וֹם לִזְבֹּ֤חַ לַֽיהוָה֙ בָּ֔אתִי הִֽתְקַדְּשׁ֔וּ וּבָאתֶ֥ם אִתִּ֖י בַּזָּ֑בַח וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶת־ יִשַׁי֙ וְאֶת־ בָּנָ֔יו וַיִּקְרָ֥א לָהֶ֖ם לַזָּֽבַח׃

עַד־ שׁ֨וּב אַף־ אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־ עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־ שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃

yatraamadad vRSaakapir aryaH puSTeSu matsakhaa vishvasmaad indra uttaraH

And the king of Israel answered and said, My lord, O king, according to thy saying, I am thine, and all that I have.

προσδέχεσθε οὖν αὐτὸν ἐν κυρίῳ μετὰ πάσης χαρᾶς, καὶ τοὺς τοιούτους ἐντίμους ἔχετε,

זֹ֥את תִּהְיֶ֖ה חַטַּ֣את מִצְרָ֑יִם וְחַטַּאת֙ כָּל־ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַֽעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת־ חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃

רַבּ֤וּ ׀ מִשַּׂעֲר֣וֹת רֹאשִׁי֮ שֹׂנְאַ֢י חִ֫נָּ֥ם עָצְמ֣וּ מַ֭צְמִיתַי אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר אֲשֶׁ֥ר לֹא־ גָ֝זַ֗לְתִּי אָ֣ז אָשִֽׁיב׃

בְּמִסְפַּר֙ כָּל־ זָכָ֔ר מִבֶּן־ חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה שְׁמֹנַ֤ת אֲלָפִים֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַקֹּֽדֶשׁ׃

aa te vRSan vRSaNo droNam asthur ghRtapruSo normayo madantaH

And Ahab told Jezebel all that Elijah had done, and withal how he had slain all the prophets with the sword.