אַחֲרָ֨יו הֶחֱרָ֧ה הֶחֱזִ֛יק בָּר֥וּךְ בֶּן־ זבי זַכַּ֖י מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִן־ הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ עַד־ פֶּ֙תַח֙ בֵּ֣ית אֶלְיָשִׁ֔יב הַכֹּהֵ֖ן הַגָּדֽוֹל׃

וְאַנְשֵׁ֣י בָבֶ֗ל עָשׂוּ֙ אֶת־ סֻכּ֣וֹת בְּנ֔וֹת וְאַנְשֵׁי־ כ֔וּת עָשׂ֖וּ אֶת־ נֵֽרְגַ֑ל וְאַנְשֵׁ֥י חֲמָ֖ת עָשׂ֥וּ אֶת־ אֲשִׁימָֽא׃

For whosoever will save his life shall lose it: but whosoever will lose his life for my sake, the same shall save it.

upa stuhi prathamaM ratnadheyam bRhaspatiM sanitaaraM dhanaanaam

וַנִּשְׁמַ֗ע בְּק֨וֹל יְהוֹנָדָ֤ב בֶּן־ רֵכָב֙ אָבִ֔ינוּ לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑נוּ לְבִלְתִּ֤י שְׁתֽוֹת־ יַ֙יִן֙ כָּל־ יָמֵ֔ינוּ אֲנַ֣חְנוּ נָשֵׁ֔ינוּ בָּנֵ֖ינוּ וּבְנֹתֵֽינוּ׃

He cometh forth like a flower, and is cut down: he fleeth also as a shadow, and continueth not.

And Balak offered oxen and sheep, and sent to Balaam, and to the princes that were with him.

אֲמַרְתֶּ֕ם שָׁ֖וְא עֲבֹ֣ד אֱלֹהִ֑ים וּמַה־ בֶּ֗צַע כִּ֤י שָׁמַ֙רְנוּ֙ מִשְׁמַרְתּ֔וֹ וְכִ֤י הָלַ֙כְנוּ֙ קְדֹ֣רַנִּ֔ית מִפְּנֵ֖י יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

καὶ ἐκβληθέντος τοῦ δαιμονίου ἐλάλησεν ὁ κωφός. καὶ ἐθαύμασαν οἱ ὄχλοι λέγοντες· Οὐδέποτε ἐφάνη οὕτως ἐν τῷ Ἰσραήλ.

וַיֹּ֜אמֶר אֶל־ הָאִ֣ישׁ ׀ לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֗ים וַיֹּ֡אמֶר בֹּא֩ אֶל־ בֵּינ֨וֹת לַגַּלְגַּ֜ל אֶל־ תַּ֣חַת לַכְּר֗וּב וּמַלֵּ֨א חָפְנֶ֤יךָ גַֽחֲלֵי־ אֵשׁ֙ מִבֵּינ֣וֹת לַכְּרֻבִ֔ים...

Woe unto you, when all men shall speak well of you! for so did their fathers to the false prophets.