אַל־ תִּירָא֙ כִּ֣י עִמְּךָ־ אָ֔נִי אַל־ תִּשְׁתָּ֖ע כִּֽי־ אֲנִ֣י אֱלֹהֶ֑יךָ אִמַּצְתִּ֙יךָ֙ אַף־ עֲזַרְתִּ֔יךָ אַף־ תְּמַכְתִּ֖יךָ בִּימִ֥ין צִדְקִֽי׃

Ὃ δὲ ποιῶ καὶ ποιήσω, ἵνα ἐκκόψω τὴν ἀφορμὴν τῶν θελόντων ἀφορμήν, ἵνα ἐν ᾧ καυχῶνται εὑρεθῶσιν καθὼς καὶ ἡμεῖς.

ὁ δὲ ἀρχιερεὺς Ἁνανίας ἐπέταξεν τοῖς παρεστῶσιν αὐτῷ τύπτειν αὐτοῦ τὸ στόμα.

te\ .avardhanta svatavaso mahitvanaa naakaM tasthur uru cakrire sadaH

And king Solomon shall be blessed, and the throne of David shall be established before the LORD for ever.

אֶ֣לֶף אֶחָ֗ד מִפְּנֵי֙ גַּעֲרַ֣ת אֶחָ֔ד מִפְּנֵ֛י גַּעֲרַ֥ת חֲמִשָּׁ֖ה תָּנֻ֑סוּ עַ֣ד אִם־ נוֹתַרְתֶּ֗ם כַּתֹּ֙רֶן֙ עַל־ רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר וְכַנֵּ֖ס עַל־ הַגִּבְעָֽה׃

But unto Hannah he gave a worthy portion; for he loved Hannah: but the LORD had shut up her womb.

וְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־ כָּל־ כְּבוֹדִי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם וְהוֹרַדְתֶּ֥ם אֶת־ אָבִ֖י הֵֽנָּה׃

וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּנָּה֮ הָדֵק֒ וְנָתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּה לִפְנֵ֤י הָעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קֽ͏ָדָשִׁ֖ים תִּהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

shrutarathe priyarathe dadhaanaaH sadyaH puSTiM nirundhaanaaso agman

וּשְׁלֹשׁ־ מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־ הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃

kaM nash citram iSaNyasi cikitvaan pRthugmaanaM vaashraM vaavRdhadhyai

ghRtenaahuta urviyaa vi paprathe suurya iva rocate sarpiraasutiH