For in death there is no remembrance of thee: in the grave who shall give thee thanks?

הֲלֹ֣א ׀ אַתָּ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ הוֹרַ֙שְׁתָּ֙ אֶת־ יֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִלִּפְנֵ֖י עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽתִּתְּנָ֗הּ לְזֶ֛רַע אַבְרָהָ֥ם אֹֽהַבְךָ֖ לְעוֹלָֽם׃

כִּ֤י מְנָֽאֲפִים֙ מָלְאָ֣ה הָאָ֔רֶץ כִּֽי־ מִפְּנֵ֤י אָלָה֙ אָבְלָ֣ה הָאָ֔רֶץ יָבְשׁ֖וּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר וַתְּהִ֤י מְרֽוּצָתָם֙ רָעָ֔ה וּגְבוּרָתָ֖ם לֹא־ כֵֽן׃

All that hate me whisper together against me: against me do they devise my hurt.

אַל־ תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־ אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־ רָ֑גֶל כִּֽי־ יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־ הַ֥ר שֵׂעִֽיר׃

But Deborah Rebekah’s nurse died, and she was buried beneath Bethel under an oak: and the name of it was called Allonbachuth.

sa dRLhe cid abhi tRNatti vaajam arvataa sa dhatte akSiti shravaH

וַיְהִ֨י מִיָּמִ֜ים בִּימֵ֣י קְצִיר־ חִטִּ֗ים וַיִּפְקֹ֨ד שִׁמְשׁ֤וֹן אֶת־ אִשְׁתּוֹ֙ בִּגְדִ֣י עִזִּ֔ים וַיֹּ֕אמֶר אָבֹ֥אָה אֶל־ אִשְׁתִּ֖י הֶחָ֑דְרָה וְלֹֽא־ נְתָנ֥וֹ אָבִ֖יהָ...

And the LORD God commanded the man, saying, Of every tree of the garden thou mayest freely eat:

That thou enquirest after mine iniquity, and searchest after my sin?