turaNyavo madhumantaM ghRtashcutaM vipraaso arkam aanRcuH

עֶרְיָ֤ה תֵעוֹר֙ קַשְׁתֶּ֔ךָ שְׁבֻע֥וֹת מַטּ֖וֹת אֹ֣מֶר סֶ֑לָה נְהָר֖וֹת תְּבַקַּע־ אָֽרֶץ׃

שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֙רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד מְשֻׁלָּבֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־ אֲחֹתָ֑הּ כֵּ֣ן תַּעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃

צְאֶ֧ינָה ׀ וּֽרְאֶ֛ינָה בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה בָּעֲטָרָ֗ה שֶׁעִטְּרָה־ לּ֤וֹ אִמּוֹ֙ בְּי֣וֹם חֲתֻנָּת֔וֹ וּבְי֖וֹם שִׂמְחַ֥ת לִבּֽוֹ׃

And when it was day, the magistrates sent the serjeants, saying, Let those men go.

For even when we were with you, this we commanded you, that if any would not work, neither should he eat.

אֵ֣ת ׀ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֗שֶׁת וְאֶת־ מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ ל֔וֹ אֶת־ בַּדָּ֖יו וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֑יו אֶת־ הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־ כַּנּֽוֹ׃

But now in Christ Jesus ye who sometimes were far off are made nigh by the blood of Christ.

adhvaryavo yan naraH kaamayaadhve shruSTii vahanto nashathaa tad indre