וְעַתָּ֗ה אִם־ שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־ בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל־ הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־ לִ֖י כָּל־ הָאָֽרֶץ׃

וַיֹּ֡אמֶר חָלִילָה֩ לִּ֨י יְהוָ֜ה מֵעֲשֹׂ֣תִי זֹ֗את הֲדַ֤ם הָֽאֲנָשִׁים֙ הַהֹלְכִ֣ים בְּנַפְשׁוֹתָ֔ם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבֹּרִֽים׃

And Abraham planted a grove in Beersheba, and called there on the name of the LORD, the everlasting God.

וְנָתַתִּ֥י אֶת־ כְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִ֑ם וְרָא֣וּ כָל־ הַגּוֹיִ֗ם אֶת־ מִשְׁפָּטִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי וְאֶת־ יָדִ֖י אֲשֶׁר־ שַׂ֥מְתִּי בָהֶֽם׃