tvaM varuNa uta mitro agne tvaaM vardhanti matibhir vasiSThaaH

וְאֵת֙ הַמִּצְנֶ֣פֶת שֵׁ֔שׁ וְאֶת־ פַּאֲרֵ֥י הַמִּגְבָּעֹ֖ת שֵׁ֑שׁ וְאֶת־ מִכְנְסֵ֥י הַבָּ֖ד שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃

אֶת־ צֹאנָ֥ם וְאֶת־ בְּקָרָ֖ם וְאֶת־ חֲמֹרֵיהֶ֑ם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־ בָּעִ֛יר וְאֶת־ אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה לָקָֽחוּ׃

וְאִם־ נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים יוֹם֙ וְשֵׁ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב עַל־ דְּמֵ֥י טָהֳרָֽה׃

וְהִקְרַבְתֶּ֣ם עַל־ הַלֶּ֗חֶם שִׁבְעַ֨ת כְּבָשִׂ֤ים תְּמִימִם֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה וּפַ֧ר בֶּן־ בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד וְאֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם יִהְי֤וּ עֹלָה֙ לַֽיהוָ֔ה וּמִנְחָתָם֙ וְנִסְכֵּי...

And Joshua returned, and all Israel with him, to Debir; and fought against it:

For the wind passeth over it, and it is gone; and the place thereof shall know it no more.

And being in an agony he prayed more earnestly: and his sweat was as it were great drops of blood falling down to the ground.